תינוק בא לעולם – רך, נעים ומתוק להפליא אך גם חסר ישע. בהיוולדו, הוא תלוי באופן מוחלט בהוריו או מטפליו. בהמשך, כשהוא גדל, הוא מתבונן בנו, "מנהלי הבית" ורואה שאנחנו עסוקים רוב הזמן, עושים ופועלים למען התנהלותה התקינה של המשפחה. התבוננות זו של ילדנו בנו, נוטעת בתינוק מסקנת חיים: "בשביל להיות חשוב ומשמעותי – אני צריך לעבוד, לעשות ולעזור."
הפעם הראשונה בה נחשפתי לרעיון שעלינו לתת לילד תפקידים קבועים על מנת שירגיש שייך, תורם ומועיל, הייתה בעת לימודיי במכון אדלר. חזרתי הביתה חדורת מוטיבציה ועם המון רצון לעודד את ילדיי לתרום ולעזור בבית.
בערב הודעתי לאמיתי, בני בן החמש: " אני יודעת שאתה מסוגל ויכול להתלבש בעצמך, וגם לבחור לעצמך את הבגדים. מה דעתך שמחר בבוקר תבחר את בגדיך ותתלבש בעצמך? בזמן הזה אני אוכל לשתות קפה בנחת..."
ההתלהבות מצידו הייתה רבה.
בבוקר, קמנו בהתרגשות רבה. אמיתי פנה לארון הבגדים ואני למטבח, להכין לי את הקפה של הבוקר...... (ההמשך יגיע)
כל ילד רוצה להיות ולהרגיש שייך למשפחתו בדרך של עשייה, להיות שווה בין שווים,להרגיש נחוץ, אחראי ובעל ערך, היכול לעשות ולתרום למענו ולמען משפחתו. הילדים משתוקקים לעזור לנו. בכל יום אנו שומעים אותם אומרים לנו " אני יכול לבד..." או "גם אני רוצה..", "תני לי".... ואנחנו? לא אחת אנו עונים לילד "לא עכשיו חמוד. אבא ממהר". או "אולי כשתגדל תצליח"." אני אעשה את זה בשבילך. תן לי כי אחרת זה ייפול וישבר". בכך אנו שוללים ממנו את האפשרות לאמן את יכולותיו וכישוריו ובעצם להתאמן בעזרה ונתינה למען האחר. כדאי לזכור כי אנו חונכים איש צוות חדש במשפחתנו, ובעצם עורכים לו "חפיפה". אורך רוח וסבלנות מצידנו, יתרמו להצלחת התהליך כולו. רגע לפני שאתם רצים לחלק תפקידים ולשבת בנחת על זרי הדפנה.... בואו תקשיבו להמשך הסיפור...
עברה חצי שעה, והנה יוצא אליי הילד.....
החולצה בצבע כחול כהה. המכנסיים צהובות (חשבתי שזרקתי אותם. איפה לעזאזל הוא מצא אותם?), גרב אחת לבנה. גרב שנייה שחורה. ("כי לא ידעתי מה להחליט אז החלטתי לשים ככה...." – תשובת הצאצא), וגולת הכותרת: סנדלים!!! בהיתי בילד. לא היה מאושר ממנו.
"אתה לא יכול ללכת ככה" – קבעתי.
"למה"?
"כי זה לא מתאים. המכנסיים ישנות, ועכשיו קיץ. בקיץ לא גורבים גרביים. וכשגורבים גרביים בכל זאת – הן צריכות להיות מאותו הצבע. אני מצטערת. בוא נחליף בגדים"
מיותר לציין כי את הבוקר השליו והרגוע החליפו צעקות רמות, וויכוחים, היזרקות אחת על הרצפה והרבה הרבה כעס. שנינו יצאנו כעוסים מהבית.
בואו נודה באמת. כולנו רוצים שליטה. אנחנו רוצים לדעת שהדברים נעשים ומתבצעים בקצב שלנו, בסדר שלנו ועפ"י התוכנית שלנו. אם משהו זז, ולא תואם את התוכנית המקורית – אין אסון גדול יותר...
יתרה מכך, לכל אחד מאיתנו יש את "השריטה" הספציפית שלו. אצל אחד מדובר באיך הילדים יתלבשו, אצל האחר מדובר באיך הילדים אוכלים, מה הם אוכלים וכמה, אצל אחת הדבר מתבטא בקיפול הבגדים בארון ועוד ועוד...
חשוב שהילד יהיה חלק מהמשפחה, יתרום לה ויועיל להוריו. הדבר יעלה את תחושת הערך שלו בעצמו. מכיוון שכך ועל מנת לתרום להצלחתו של התהליך כולו, חשוב לתת לילדים לתרום ולהועיל במקומות שאנו, ההורים, מסוגלים לעמוד בהם. לדוגמא: אם אני יודעת שיהיה לי קשה לתת לבני בן החמש לבחור את בגדיו ולהתלבש בעצמו, כי לי חשוב איך הוא יוצא לבוש מהבית, אז שם, בבחירת הבגדים לא צריך לתת בחירה כל כך חופשית, אלא להקצות שתיים שלוש חליפות, שאני יכולה לחיות איתן בשלום, ומתוך המבחר הזה – לאפשר לו לבחור את בגדיו.
חשוב שהילד יתנסה בתהליך עצמו, אבל לא פחות חשוב זה שנהיה אמיתיים איתו ועם עצמנו. הילדים שלנו מרגישים אותנו. הם יודעים מתי אנחנו מרוצים ומתי לא, גם אם אנחנו לא אומרים זאת במפורש... אל תנסו לעבוד עליהם. זה לא יצליח. קיבעו גבולות גזרה ברורים לכם ולהם. מכאן הדרך תהיה קלה יותר....
מספר כללים לפני שיוצאים לדרך
מה הדברים שכדאי לשים לב אליהם לפני שיוצאים לדרך:
- כדאי להתחיל בתהליך כאשר אנחנו נינוחים ויש לנו זמן, לא כשאנו לחוצים ולא כשאנו טרודים.
- להפנים: הילד עושה את זה עבור עצמו ולא עבורנו! זה למען ההתפתחות האישית שלו!
- לזכור ולשנן: התהליך חשוב ולא התוצאה.
תפקידים שאפשר לתת לילדים בגיל הרך
בני שנתיים – שלוש
- לאסוף את הצעצועים ולהחזירם למקום.
- צעדים ראשונים ברחיצה עצמית: לרחוץ פנים, ידיים, לצחצח שיניים, להתפשט, להסתרק, לסבן את אברי גופו בעצמו.
- להוציא מצרכים מסל הקניות.
- לעזור בזמן אפיית עוגה.
- להביא את העיתון או את הדואר.
בני ארבע
- לעזור בעריכת השולחן.
- להוציא את הירקות מהסל ולשים במקרר.
- לענות לצלצול הטלפון.
- לשחק ללא השגחה מתמדת של ההורה.
בני חמש
- "לקרוע" עלי חסה לסלט.
- להחליט מה ללבוש ולהתלבש.
- למצוא את זוגות הגרביים מהכביסה הנקייה.
- לעזור בניקוי המכונית.
- להתחיל ללמוד לקשור שרוכים.