התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מאמרים שיכולים לעניין אותך



כיצד נתמודד עם תסכול של ילדנו

אורית רוזנבוים, כתבה ספר על בסיס התיאוריה האדלריאנית עם תובנות חדשניות: "תפקיד חייך", ומציידת את הקוראים בכלים פרקטיים רבים. צוות הורים ברשת שמח להביא אליכם את אחד מהפרקים מתוך ההספר: התמודדות עם תסכול – זה בכף ידכם! ולהצטרף להפקת הספר, שדורש עוד עריכה, דפוס והפצה.
אורית רוזנבוים, מנחה בכירה במכון אדלר
דרגו מאמר זה
(5 דירוגים)

התמודדות עם תסכול –זה בכף ידכם!
הוריו של אמיר בן החמש הגיעו אלי להדרכה, לאחר שהגננת זימנה אותם לשיחה בשש עיניים. " אמיר הופך את הגן" התלוננה. "אם משהו לא מוצא חן בעיניו, הוא צועק, מעיף חפצים, לא מקשיב..." הבנתי שהקושי בגן, אך אני רציתי ללמוד על מערכת היחסים בבית:  ביקשתי מההורים לתאר מצבים בהם אמיר מאתגר אותם.
"בשבוע שעבר נסענו לטיול. אמיר רצה גלידה, אמרנו לו שהוא כבר קיבל היום, ולכן – לא נקנה לו עוד גלידה. הוא צרח – אז תפסנו אותו לחיבוק חזק – עד שהוא נרגע", סיפרו ההורים.
הוריו של אמיר פותרים בעיות תוך שימוש בכוח. ההורים אומרים לאחר מכן הוא "נרגע", או אפשר להניח שאמיר מפרש: "נכנע". אני משקפת להורים את  האפשרות, והם אומרים: "הוא אפילו אמר לנו "טוב, אני נכנע, שחררו אותי..."
ההורים המשיכו לתאר "השבוע הוא הציק לחברים שבאו לשחק עם אחיו הבכור, אופיר, בן 9. אופיר התחנן אליו שיפסיק, אבל אמיר המשיך להציק עד שהענישו אותו". 
חשוב להבין, עונשים פוגעים בתחושת שייכות שלנו, ולמעשה מעבירים מסר, "אנחנו כאן יחד, ואתה, לא חלק מאיתנו". כאשר הצורך הקיומי של האדם להיות חלק מקבוצה חברתית אינו מקבל מענה, צצות להן התנהגויות, שאנחנו המבוגרים מכנים "התנהגויות מפריעות". להתנהגות המפריעה יש תפקיד, היא מאותתת על קושי בתחושת השייכות. אם תרצו, הילד בעצם אומר "כואב לי בתחושת השייכות".
כאשר אנחנו נוהגים כלפיו בכוח לדוגמא, אוחזים בו בחוזקה, מנתקים לו את הטלוויזיה ומענישים אותו, אנו רק מאשרים את תפישת העולם: יש פה חזקים ויש פה חלשים ואת אי הסכמות פותרים כאן בכוח. אמיר, לא יכול להתנהל בכוח מול הוריו, כי ההורים הם חזקים ממנו אז בבית הוא נכנע. אבל בגן הוא מזהה מצבים, בהם הוא יכול להביא לידי ביטוי את כוחו ו"הופך" את הגן.

מה עושים?

גם וגם: גם מציידים את אמיר בכלים מעשיים להתמודדות עם הכעס. וגם מטפלים, בבית, בתחושת השייכות של אמיר, יוצאים לדרך חדשה, בה כל בני המשפחה, מאמצים סגנון תקשורת מכבד, תיאום ציפיות, שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה, הרבה הקשבה ועידוד. מציידים את אמיר בכלים מעשיים להתמודדות עם הכעס.

במקום להגיד לאמיר איך לא להתנהג, כדאי ללמד אותו איך כן מתנהגים. בפגישה הבאה, עם אמיר ועם הוריו, ציירנו  את כף היד של אמיר. אמיר הניח את ידו על דף, ואני הקפתי את היד בטוש - זו היד של אמיר, ואנחנו נמלא כל אצבע  "בדרכי התמודדות", באופן מרגיע ומבלי לפגוע בזולת ללא כעס ותסכול.
מהוריו ביקשתי שיספרו לאמיר כיצד הם מתמודדים כאשר הם חשים כעס ותסכול. אמא אמרה, שהיא "סופרת עד חמש" כאשר היא כועסת, וזה מאוד עוזר לה להירגע. אמיר בחר את "האצבע של אמא" מתוך חמש האצבעות בציור כף היד – ושם כתבנו: "אמא סופרת עד חמש". אבא סיפר שהוא נושם נשימות עמוקות כשהוא כועס. אמיר בחר את "האצבע של אבא" ובה כתבנו: "אבא נושם נשימות עמוקות". אני הצעתי לאמיר דרכים נוספות "לנצח את הכעס", כך שאמיר יבחר את ההתנהגות שלו בעת כעס, ולא הכעס "יבחר" את התנהגות עבור אמיר.
מתוך הרעיונות שהצעתי, אמיר בחר שתיים, אותן כתבנו באצבעות הנוספות: "לצייר את הכעס עד שאירגע" הייתה דרך אחת. "לקפוץ במקום עד שכל הכעס ייצא" היתה דרך נוספת. הדרך השלישית שבחר אמיר – ונכתבה באצבע החמישית – היתה "יוגה". זה היה רעיון שלו: אמיר הציע לעשות כמה דקות יוגה בכל פעם שהוא כועס – עד שירגע.
העצמת? מטפלים בתחושת השייכות של אמיר.
גם אמא ואבא קיבלו כף יד שעל כל אצבע הייתי אות: "ה.ע.צ.מ.ת", ועל אחת מהן כתובה דרך אחת, להעצמת תחושת השייכות של הילד. ממש כפי שאנו דואגים לצרכים הפזיולוגיים של הילד שלנו: יאכל כל יום, יתרחץ ויצחצח שיניים, כך עלינו לבחון, שהוא קיבל גם מענה לצרכים הפסיכולוגיים שלו, העצמת חמשת מרכיבי תחושת השייכות,
ה -  התייחסות אישית. נכון, אנחנו רוצים להקנות לאמיר כישורים חברתיים, להוות עבורו סוכני חיברות משמעותיים. זה לא סותר את הצורך בהתייחסות אישית:  זמן בו אבא ואמא מבלים רק עם אמיר – זמן בו אמיר בוחר מה לעשות.
ע – תחושת ערך.  כולנו רוצים להרגיש שאנו שווים בערכנו לאחרים. מומלץ מאוד להתחשב בדעתו של אמיר: לספר לו איך עבר היום שלנו בעבודה, לשאול אותו - איזה סיפור אתה רוצה שנקרא לפני השינה? מה אתה מעדיף, קודם מקלחת או קודם ארוחת ערב? את מי אתה רוצה להזמין אחר הצהריים? תוכל בבקשה לערוך את השולחן? ילד שמרבים לשתף אותו, להתייעץ עימו ולבקש את עזרתו – יסיק, כנראה, שהוא שווה ערך.
צצמיחה גדילה והתפתחות. בכל הרמות: ילדים גדלים והיכולות הפיזיות שלהם משתכללות, (האירו: אמיר, אתה כבר יגול לטפס על קיר הטיפוס!!! כמה גדלת וכמה אתה חזק!!!)החשיבה מתפתחת – ואנחנו נתאים את רמת השיח, הסיפור שאנו מקריאים, רמת הקושי של המשחקים – ליכולות המתפתחות של הילד,  (אמיר -  כמה אני נהנה לשחק איתך דמקה! אתה חושב, מתכנן – פשוט תענוג) רגשית – התאמה בין המחשבה לרגש. הורים צריכים לתת לגיטימציה לכל מגוון הרגשות: מותר לכאוב, לכעוס, לבכות. תפקיד ההורים – להכיל את הרגש של הילד. (לגלות אמפטיה לרגש. לא לשלול ממנו את הזכות להרגיש את מה שהוא מרגיש: אני רואה שאתה קצת משתעמם. מה היית רוצה לעשות? אמיר יוכל להציע הצעות שונות – במקום להציק לאופיר ולחברים שלו) וחברתית אמיר יכול להזמין חברים, לארח ולהתארח. אנחנו נעודד את אמיר להכין כיבוד לפני שמגיע חבר, ולתכנן מה יעשו יחד.
ממשמעות אישית. ילד שמרגיש טוב במשפחה – משתף פעולה. ילד שאינו מרגיש טוב במשפחה לא יוכל לוותר על תחושת שייכות – הוא פשוט ישיג אותה דרך הצקות, הפרעה ואי שיתוף פעולה (חשבו כמה תשומת לב השיג אמיר באמצעות ההתנהגות המפריעה שאימץ). אמיר ישמח להמיר את תשומת הלב השלילית (עונשים, הכנעות) בתשומת לב נעימה – ויוכל לשנות את תפישת המשמעות האישית שלו במשפחה.
ת- תרומה ומועילות. היכולת להועיל ולתרום קיימת בכולנו. תינוקות יגלו את היכולת הזו בעזרת הסביבה: כאשר אנחנו מעריכים את תרומתם ונותנים להם משוב חיובי – הם מבססים את יכולותיהם: פעוט שזורק את החיתול שלו לפח האשפה – תרם! גם ילד שיושב בשקט וממתין (שנגיש את הארוחה, שנסיים שיחת טלפון) משתף פעולה, תורם ומועיל. אנו, ההורים, טועים לעיתים, כאשר אנו לא רואים במה ילד צעיר יכול לתרום, או בהיותנו שבויים בתפישת עולם, לפיה תפקידו של ילד הוא רק לקבל וליהנות. אמיר הוא ילד בן חמש, שיכול לפנות מדיח, לתלות כביסה, למלא מים בקערה של הכלב, לשטוף ירקות לקראת ארוחת הערב ועוד... כדאי לבדוק עימו, כיצד הוא בוחר לסייע ולתרום.

אמיר למד דרכים להביע כעס ותסכול בלי לפגוע באחרים והוריו הקפידו לעשות פעולות שאשר יעצמו את תחושת השייכות שלו. כתוצאה מכך, אמיר הפסיק "להפוך" את הגן. הילדים שלנו הרי לא רוצים להציק, להפריע או "לשגע" אותנו, הם רוצים וצריכים להרגיש חלק שווה ערך בשדה החברתי. כאשר הצרכים הללו זוכים למענה הילדים יכולים לשוב ולתפקד תוך התחשבות בזולת, ליהנות מחופש רב בתוך גבולות של מציאות – להיות משמעותיים באמצעות היותם תורמים ומועילים.

כלים לדרך - להתמודדות עם תסכול

לפני שאנחנו ניגשים "לטפל" בתסכול של הילדים, נבחן מהו תסכול עבורינו. אם נסכים לראות בתסכול (מותאם, ולא מוגזם, כמובן) מנוף לצמיחה, נוכל להתנהל מתוך מקום מודע ומעצים, כאשר הילדים שלנו יפגשו תסכול.
כדאי לאתר מהו סוג התסכול, אשר הילד חווה כרגע – ולבחור בתגובה מעצימה ומכבדת.
מומלץ לצייר את כף היד של כל אחד מבני המשפחה – ולתלות על המקרר את "כפות הידיים המתמודדות שלנו". אפשר, כמובן, להכניס שינויים ולהחליף דרכי תגובה בכפות הידיים מפעם לפעם. בקיצור – במקום להראות לילד שהוא לא יודע להתגבר, או לכעוס עליו ש"שוב הוא מתנהג כמו תינוק" – תנו לגיטימציה לתסכול (כולנו מתוסכלים לעיתים) וציידו אותו במגוון דרכים להתמודד עם תסכול.
העצימו את תחושת השייכות – ילד שמרגיש אהוב, נחוץ ויכול, הוא ילד שישמח לשתף פעולה.

-----
פרק מתוך "תפקיד חייך", הספר החדש של אורית רוזנבוים.
לרכישה מוקדמת של הספר: 
http://bit.ly/1xQVGEE
דרגו מאמר זה
(5 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • איך טקסים משפחתיים תורמים לקשרים משפחתיים?
    פסח הוא חג המלווה בהרבה מאוד טקסים. לכל משפחה טקסים ומנהגים משלה, אורית ויג, מדריכת הורים ועובדת סוציאלית (MSW) מסבירה כיצד טקסים נוצרים במשפחה ומדוע הם חשובים. 
    עוד
  • מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות שינה אצל ילדים
    לשינה וערנות יש השפעה והשלכות על חיי היום יום בהיבטים שונים, ובעיקר התנהגותיים, ומהווה מווסת מכריע בהתפתחותה  של התאמה חברתית, אקדמית ושל יציבות נפשית. במאמר זה אורן זך, מדריכת הורים ומומחית בתחום אתגרי קשב וריכוז, בוחנת את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעת שינה.
    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • תקשורת? זה מדבק
    על פי אדלר, יש לתקשורת השפעה רבה על עיצוב תפיסת עולמם של הילדים. אם כך, כיצד נתקשר באופן יעיל עם ילדנו כך שהמטרות שלנו יבואו לידי ביטוי באופן מיטבי. מאמרה של ענבל עובדיה, מדריכת הורים בשיטת אדלר. 
    עוד
  • איך ילדים לומדים? גם בחופש הגדול
    לעיתים נראה כי ילדנו מעבירים את החופש הגודל בחוסר מעש ובבטלה, אך למעשה הם לומדים בכל רגע נתון. בכתבה הבא, אורית וייג, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ובעלת הורות בנחת מסבירה כיצד למידה זו מתרחשת.
    עוד