התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

אורית רוזנבוים
הדרכת הורים, קבוצות הורים והדרכה פרטנית

מאמרים שיכולים לעניין אותך



תחושת שייכות בגיל הגן - מותרות או צורך קיומי

האם בניית תחושת שייכות טובה בגיל הגן היא מותרות או צורך קיומי? כיצד ניתן להעצים את תחושת השייכות של הילד? כיצד כל זה קשור לכמות הצוות החינוכי בגן ולאיכותו? בפרק השלישי והאחרון של סדרת מאמרים זו, אורית רוזנבוים, מרצה בכירה במכון אדלר, מתארת כיצד הצוות החינוכי בגן הילדים העירוני צריך להעצים את תחושת השייכות של הילד, על פי הגישה של אלפרד אדלר.
אורית רוזנבוים, מנחה בכירה במכון אדלר
דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)
תחושת שייכות בגיל הגן - מותרות או צורך קיומי Big Stock Photo
אנחנו, המבוגרים, בוחרים מסגרות חינוכיות עבור ילדינו. לפיכך, אנו אחראים לדאוג לכך, שהמסגרות החינוכיות תספקנה מענה הולם לצרכים של הילדים שלנו, הן לרווחת ילדינו והן לרווחתה של החברה כולה. מסגרת חינוכית מעודדת ומותאמת מהווה תשתית הכרחית לגיבושו של "אופי", המאפשר שיתוף פעולה, ושאינו מעודד התנהלות כוחנית או נסוגה.

ראשית, אני רוצה להציג בפניכם את המחקר של הראלו, המדגים את חשיבות המגע עבור קופיפים:
"החוקר הארלו הרחיק גורי קופים מאימותיהם הביולוגיות שעות ספורות לאחר לידתם וגידל אותם ללא מגע נוסף עם האימהות או עם תחליף אנושי. הוא הכין עבור גורי הקופים שני "תחליפי אם", שהיו עשויים ממסגרת עץ בעלי מאפיינים שונים – הראשון היה מכוסה ברשת מתכת והשני מכוסה בבד מגבת. הגורים העדיפו את תחליף האם שהיה עשוי מבד מגבת, ונאחזו בה אפילו כשבקבוק ההאכלה חובר ל"אם" העשויה מרשת מתכת. הארלו ראה בכך הוכחה לכך שלקופים שזה עתה נולדו יש צורך מובנה לרכות ולחמימות שבטיפול אימהי, ושאם שוללים זאת מהם, הם יבחרו בתחליף הקרוב ביותר.

השלכות של חוסר במגע ותשומת לב 

חוקרים אחרים גילו מה קורה במוחם של הקופים בעת ביצוע ניסויי הארלו: אובדן מוקדם של מגע גופני עם האם הפחית במוחם את מספר הקולטנים (רצפטורים) של סטרואידים שמעורבים בתגובת מתח. קופים עם קליטה מופחתת של סטרואידים מתקשים להתמודד עם מתח. מאחר ששינויים אלה בקולטנים הם קבועים, בעל חיים שנשלל ממנו הקשר עם אימו, פגיע כל חייו למחלות שקשורות במתח: היעדר אינטראקציה חברתית נורמלית גורם לשינויים במוח. שינויים אלה במוח גורמים לשינויים מהותיים בהתנהגות, שנשארים קבועים לכל החיים".
הילדים שלנו הם יצורים רכים, רגישים, שיש להם גוף ונפש. הם צריכים לקבל מענה מותאם לכל הצרכים שלהם, הן הגופניים והן הרגשיים. האחריות על כך מוטלת עלינו – הורים, מחנכים, בוגרים בחברה.

דרכים להעצמת תחושת השייכות על ידי צוות הגן

הילדים שלנו זקוקים לגן, המאויש על ידי צוות אוהב, מקצועי ומסור, כאשר כל איש צוות יודע מהם הצרכים הפסיכולוגיים של הילד. כל איש צוות בגן מחויב לבחון עם עצמו, האם הוא יוצר עבור כל ילד תשתית, שתאפשר לו להרגיש שייך לגן: להיות ולהרגיש במיטבו בגן. יש הבדל מהותי בין "להיות שייך" לגן – כי ההורים רשמו את הילד לגן, לבין תחושתו של הילד – כי הוא "מרגיש שייך" לגן. תחושת השייכות היא סובייקטיבית! המחויבות שלנו כחברה, כלפי כל ילד, היא ליצור עבורו מסגרת, בה הוא מרגיש במיטבו – מרגיש שייך!
נזכור את חמשת המרכיבים, המאפשרים לחוש שייכים, באמצעות ראשי התיבות "העצמת". נשאל את עצמנו, מדי יום, האם העצמת את תחושת השייכות של הילדים, שאתה מופקד על ביטחונם הגופני והנפשי?
ה – התייחסות אישית. כל ילד חייב לדעת ולהרגיש שהוא ייחודי.
ע – ערך. כל ילד צריך להרגיש ולדעת שהוא בעל ערך ושווה.
צ – צמיחה, גדילה והתפתחות. הצוות ישקף ויתפעל מהתפתחות קוגניטיבית (אתה סופר עד ארבע!) חברתית (ראיתי שחלקת את הצעצוע!) פיזיולוגית (היום קפצת על רגל אחת! הצלחת לעשות גלגול לאחור) ורגשית (מתן שם ולגיטימציה לרגשות הילד), וכל ילד בגן יוכל לדעת ולחוש: "יש לי יכולות!"
מ – משמעות אישית. כל אדם, בכל קבוצה חברתית, מוצא לעצמו מקום ותפקיד. האחריות שלנו, היא לאפשר לכל ילד למצוא מקום ותפקיד מעצימים, ולא חלילה מקום ותפקיד של "המפספס", "הבכיין" או "חסר האונים".
ת – תרומה ומועילות. על מנת שילדים ירגישוו מועילים ונחוצים ולא רק תלויים באחרים ומקבלים שירותים מהאחרים הם צריכים, ניתן להעניק להם תפקידים כמו לדוגמא, לעזור בגן (לערוך שולחן, לשטוף ירקות). איננו רוצים שהם יגיעו למסקנה: האחרים גדולים, חזקים ויכולים, הם "מתקתקים" ביעילות עבורי, ואני למעשה חסר אונים.
צו השעה – הוספת סייעת
כיום, בגני ילדים עירוניים, בגילאים הרכים של שלוש ומעלה, ישנם כ-35 ילדים בהם מטפלים שני אנשי צוות. במצב הנוכחי, אנשי הצוות, מוכשרים ככל שיהיו, לא יכולים לתת לכל ילד את ההתייחסות הנדרשת להתפתחותו. יתרה מזו, העומס המופעל על הצוות החינוכי בגני הילדים העירוניים תורם לשחיקה מהירה של הצוות ולתחושת חוסר אונים וכאוס מתמיד בגן. במצב כזה, הצוות לא מסוגל להעניק התייחסות אישית, מקצועית ומעודדת באופן יומיומי לכל ילד.

ילדים צריכים לקבל תשומת לב! לא מדובר במותרות: "מה שלומך?" "תתחדש על הנעליים", וכמובן, החלפת בגדיו כש"בורח" לו, ללא שהות, ברוך, עם חיבוק ועידוד, כדי שיוכל לפתח תחושה של אמון בבני אדם: יש על מי לסמוך! ולא חלילה תובנה שהעולם הוא מקום בו עליך להיאבק כדי להישמע, או, לחילופין, לפתח חוסר אונים נרכש. כדי לגדל ילדים בריאים בנפשם, שההיגיון הפרטי שלהם הוא בריא, נדרש, בין היתר, צוות מתאים שילווה את הילדים. בצוות "מתאים" כוונתי: מתאים גם איכותית וגם כמותית!

סייעת נוספת היא לא "הקצפת" 

לסיכום, גם כאשר חיסכון הוא "צו השעה", הסייעות בגן הן לא "קצפת", שאפשר לתפקד בלעדיה. הסייעות הן הלחם והמים. הן משפיעות ביצירת התשתית, החיונית כל כך לתחושת השייכות של הילדים שלנו. אנחנו, המבוגרים האחראים לשלומם ולרווחתם של הילדים, איננו יכולים להסכים למצב, בו צרכים בסיסיים של ילדינו לא יזכו למענה.

ביבליוגרפיה
  • The Naked Brain: How the Emerging Neurosociety is Changing How We Live, Work, and Love - Richard Restak
דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1005

קראו עוד בנושא...

  • כיצד נסביר לילדים את ההבדל בין רוצה לבין צריך?
    ילדים זקוקים לחוקים וגבולות – אלה מקנים להם תחושה של קביעות, יציבות, סדר, ארגון והיגיון, וכך הורים רבים נוטים לשלול מראש רצונות של ילדיהם. אז במקום לומר "לא!" בואו נבדוק כיצד נוכל ללמד את הילדים שלנו את ההבדל בין רוצה לצריך. מאמרה של אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר. 
    עוד
  • איך היה היום בגן, ילד מתוק שלי? על עולמם הרגשי של ילדים
    הילד שלי חוזר מהגן ולפעמים אתם מרגישים שהוא לא רגוע, משהו מציק לו, כל דבר מרגיז אותו. איך נדע האם משהו קרה לו בגן? יכול להיות שמדובר בדבר פעוט, כיצד נתמודד עם חוסר הידיעה תוך כדי שימוש במשחק חוויתי. מאמר קצר של מאיה בן שושן, מטפלת רגשית בילדים ובבני נוער.
    עוד
  • שיתופי פעולה

    הורים ברשת משתפים פעולה עם גופים אקדמיים, עמותות, קרנות ליזמים וכן גופים מסחריים. 

    עוד
  • כיצד נוכל להבין את הילדים שלנו טוב יותר
    הורים רבים עסוקים בשאלה, האם הם מבינים את ילדהם טוב מספיק? הם משקיעים זמן רב בניתוח אירועים ובתקשורת עם ילדהם. במאמר זה, אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר, מסבירה כיצד נוכל להבין את ילדנו טוב, להקשיב להם ולפתור קונפליקטים באמצעות הבנת החושים הדומיננטים בשלושה צעדים. 
    עוד
  • איך לעזור לילד שלך להביע רגשות ולהרגיש אהוב?
    בפרק הקודם "כיצד לגרום לילד שלך להרגיש אהוב, נחוץ ובעל יכולת?" דיברנו על תחושת השייכות, על נינוחות אצל בני אדם בכלל וילדים בפרט. בפרק הזה משתפת אותנו אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר, בסיפור המקרה של הילי, שרצתה להחזיר את אחיה החדש חזרה לבטן, וכיצד באמצעות הכלי של "אני" – נוכל לעזור להילי להביע רגשות מורכבים ולהרגיש אהובה, נחוצה ובעלת יכולת.
    עוד