התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



פסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט

הפסיכולוגיה המודרנית מאז פרוייד, נטלה לעצמה את העיסוק "המדעי" בנפש, ועשתה זאת דרך החקירה האנליטית, לעומתה, פסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי אינה מבקשת לנתח את הנפש כמטרה טיפולית, אלא לאפשר לאדם לחוות את החוויה הנפשית במלואה, מאמר על פסיכולוגית העצמי של היינץ קוהוט.

הורים ברשת
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)
הפסיכולוגיה המודרנית מאז פרוייד, נטלה לעצמה את העיסוק "המדעי" בנפש, ועשתה זאת דרך החקירה האנליטית, דהיינו ניתוח הנפש לרכיביה והתבוננות בה כמושא חקירה אובייקטיבי, כמעט חיצוני , הניתן לכימות ולמדידה. לעומתה, פסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי  אינה מבקשת לנתח את הנפש כמטרה טיפולית, אלא לאפשר לאדם לחוות את החוויה הנפשית במלואה, כפי שלא התאפשר לו מסיבות שונות, חלקן תולדת חסכי עבר וחלקן בשל חוסרי ההווה.

חווית ניכור ובדידות

בשונה מהתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית של פרויד, שהדגישה את המאבק בין יצריו החייתיים של האדם לבין המגבלות
שמעמידה החברה בפני ביטוים, עיקר הדגש של פסיכולוגיית העצמי הוא בחוויות הבידוד והניכור של האדם המודרני במאה העשרים. פסיכולוגיית העצמי טוענת כי גורמי הטראומה המקשים על התפקוד בחיים אינם דחפים פרימיטיביים המתעוררים מבפנים, אלא כשלים בסביבה ההתפתחותית של הילד בשנותיו הראשונות. קוהוט טען שלא מספיק שהילד יעבור התנסויות שיאפשרו לו לגדול להיות אנושי, אלא שהוא זקוק גם לתחושה של היות אנושי, וכתביו מהווים נסיון לזהות את התנאים הסביבתיים ההכרחיים לכך בחייו המוקדמים של הילד.

ויתור על השיפוט המקדמי, כולל זה הקרוי "דיאגנוזה", ועל השיפוט בכלל. במקום דיאגנוזה חיצונית, אובייקטיבית, מציעה פסיכולוגיית העצמי את שיכלול האמפתיה ככלי מרכזי - האמפתיה היא גם האמצעי הדיאגנוסטי  וגם הכלי המרפא העיקרי. הבנה זו של מרכזיות האמפתיה יכולה לתת מושג נוסף על רוח פסיכולוגיית העצמי.


פסיכולוגיית העצמי

טיפול על פי פסיכולוגיית העצמי

על פי קוהוט, מהותה העיקרית של הסיטואציה האנליטית היא בנסיון של המטופל להחיות תהליך התפתחותי שהופרע או שנכשל ברמה כזו או אחרת. המטפל משמש עבור המטופל זולת עצמי, ותפקידו לספק את צרכי הזולת עצמי שהמטופל לא הצליח לקבל בילדותו מהוריו. בתחילת התהליך האנליטי נזקק המטופל להאדרה של המטפל, כחלק אינטגרלי מהתהליך ההתפתחותי הבריא. תפקידו של המטפל הוא לאפשר לו לבצע את ההאדרה הזו, ולצפות מהצד כיצד המציאות שנכנסת אט אט לחדר הטיפולים מביאה את המטופל להבנה שהמטפל אינו כל יכול, וכי אין באפשרותו לשנות עבורו את המציאות. האכזבה האיטית אך הגוברת הזו מאפשרת למטופל להמיר את הנרקיסיזם הלא בריא לתחושת עצמי ואחר מציאותית יותר, אך עדיין חיונית ואיתנה.

כאמור, אחד המרכיבים החיוניים בתהליך הזה הוא האמפטיה, המאפשרת למטופל לשמר ולפתח את הערך העצמי שלו. בניגוד לסיטואציה הפסיכואנליטית הקלאסית, שבה המוקד העיקרי הוא בפרשנות של המטפל על דברי המטופל במהלך זרם האסוציאציות החופשיות, הרי שהיינץ קוהוט ראה את המהלך הפרשני של המטפל כתהליך דו-שלבי: בשלב הראשון, הבנת המטופל ותקשור ההבנה הזו באופן אמפטי ("אני שומע שאתה מספר לי על הקושי שחווית כאשר..."). מקומם של ההסברים ושל הפרשנויות מגיע רק בשלב השני, אחרי שמתבססת אצל המטפל הבנה אמיתית וכנה לקשייו של המטופל.

הנרקסיזם (ההשקעה הליבידינאלית בעצמי) נתפס כשלב התפתחותי שנועד לפנות את מקומו לאהבת האובייקט. קוהוט סבר כי הנרקסיזם הוא דבר חיובי, המתפתח באדם לאורך כל החיים כערוץ התפתחותי מקביל ומשלים להתפתחות ההשקעה באובייקט. בתחילת החיים הפרט חווה שלמות ואושר נרקסיסטי. ההורים אינם נתפסים בעיני התינוק כישויות נפרדות אלא משמשים עבורו מה שקוהוט מכנה זולת עצמי (self-object), כלומר נתפסים ע"י התינוק כהמשך של עצמו, כחלק אינטגרלי של חיי הנפש שלו, תוך היעדר הכרה בתכונותיו הספציפיות של ההורה כאובייקט נפרד. היחסים הראשונים של הילד עם ההורה הינם יחסים נרקיסיסטיים, שבהם האחר קיים בזכות הפונקציה שהוא ממלא עבור העצמי (הרגעה, שימור לכידות העצמי, יציבותו והבטחת המשכיותו.

חוויות זולת-עצמי

בטיפול יש למטופל הזדמנות לחוות את הקשר הארכאי לזולת-עצמי, בתהליך של רגרסיה תרפויטית. האווירה הטיפולית והמטפל אמורים לאפשר למטופל את מילוי החסר של חוויות זולת-עצמי הספציפיות, הדרושות לו לשם השלמת בניית עצמיותו. כמו הורה, המטפל אינו יכול להיענות לכל צרכי המטופל באופן תמידי ומיידי, ולפיכך מתסכל לעיתים. תיסכול אופטימלי, הפרעה ושיקום של יחסי הזולת עצמי עם המטפל – כל אלה יוצרים גם את ההכרח וגם את ההזדמנות עבור המטופל לפתח דרך תהליך ההפנמה הממירה מבנים פנימיים, שיוכלו לווסת באופן עצמאי את הערכתו העצמית, להרגיע את צרכיו וכיו"ב. לצד התיסכול האופטימלי, נדרשת גם אמפטיה על-מנת שהתהליך התרפויטי יצלח. אמפתיה, לשיטת קוהוט, היא היכולת להבין את חוויותיו של האחר מתוך הפרספקטיבה הייחודית שלו, יכולת שהופכת את המטפל למשתתף פעיל בתהליך הטיפולי. אולם עיקר האפקט התרפויטי אינו מושג באמצעות האמפתיה כשלעצמה, אלא על ידי הפירוש של המטפל, שניתן בתנאים של אמפתיה.

דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • 8 שאלות שכדאי לכם לשאול את היועץ או המטפל לפני שמתחילים

    בעידן שבו הורים מחפשים מענה מהיר לבעיות של ילדיהם, על מצע פורה מתפתח שוק של ייעוץ הורי שנותן מענה בשבלי התפתחותי, החל מהלידה ואפילו משלב ואפילו טרום לידה. כך קורה, שהשוק כיום בשירותי הדרכה בנושאי, הנקה, שינה, ליווי התפתחותי, וטיפול רגשי לילד והדרכת הורים. השאלה היא מה כדאי להורים לשאול לדעת על אותם יועצים ומדריכים לפני שהם מפקידים בידיהם את אחד הנושאים המשמעותי ביותר בחייהם? 

    עוד
  • לריב כדי להתפתח? כיצד לבנות מערכת יחסים בריאה בין אחים
    אין כמעט דבר שגורם לנו לתחושת סיפוק גדולה יותר מלראות את ילדינו חולקים, משתפים, צוחקים ונהנים יחד עם אחיהם. יחסים בין הילדים בבית משפיעים ישירות עלינו כהורים, כשהם חיוביים אנחנו מאושרים וחווים זאת כהישג הכי גדול שלנו, ומאידך, כשהם רבים ומקנאים זה עלול לעורר בנו תחושת כישלון ואכזבה ותסכול רב. כיצד נוכל לסייע להם לבנות מערכת יחסים בריאה? מאמר של רוית גולן, מטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים ומדריכת הורים.
    עוד
  • קטעי וידאו עמוד בית טיפול
  • הילד מאושר - האם זה תלוי בנו?
    מדוע ההורים של היום מאמינים שאושרם של ילדהם תלוי בהם? וכיצד כמות המידע שההורים צריכים להתמודד עמה מעלה על רמת החרדה של ההורים. כתבה של נועם ישראלי, פסיכולוג ומטפל משפחתי מוסמך.
    עוד
  • ילדים עם רגישות יתר למגע

    תתארו לעצמכם שכל קול לחישה של אדם, כל התנעת מכונית ברחוב, אתם שומעים בעוצמה גבוהה... תארו לעצמכם שאין לגופכם עור, וכל מגע של בגד נוגע בבשר החשוף...  רגישות יתר אצל ילדים מתבטאת בכך שהם מגיבים במתח או בחרדה לגירויים שאינם נתפסים כחזקים עבור האדם הממוצע

    עוד