התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

אורית רוזנבוים
הדרכת הורים, קבוצות הורים והדרכה פרטנית

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



לשחק ולנהל את הפחד - ראיון עם אורית רוזנבוים

אורית רוזנבוים – בעלת תוארM.S בפסיכולוגיה חינוכית יישומית מנחת הורים בכירה ממכון אדלר, הפיקה סרטון קצר, המסביר כיצד ניתן לעזור לילדנו להתמודד עם אזעקות ולהפחית את רמת הלחץ סביב המצב הבטחוני. הסרטון מציג מספר עקרנות חשובים שמסייעים לקדם מערכת יחסים המושתת על אמון וביטחון עצמי. 
אורית רוזנבוים, מנחה בכירה במכון אדלר
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)
מדוע חשוב כל כך לספר אמת? ולא להמציא סיפור סביב האזעקות?

אמון הוא הבסיס לכל מערכת יחסים. אנחנו לא משקרים לילדים שלנו. אנחנו כן מגנים עליהם, על פי צרכי המצב, תוך התאמה אישית לכל ילד: לגיל שלהם, לרגישות שלהם, ליכולת הקוגניטיבית ועוד. הילדים שלנו מקשיבים, מתבוננים, חשים וערים למתח, ללחץ ולאווירה שמסביבם. ילדים, כמו מבוגרים, אינם חווים מציאות "אובייקטיבית". כולנו, כפי שכתב אדלר, חווים את המציאות על פי הפרשנות שאנו מעניקים לה.
 
אנו מעניקים פרשנות על פי המידע שאנו קולטים, אותו אנו מפרשים על פי השקפת עולמנו הפרטית. קושי יכול להיות; אתגר, תסכול, אפשרות, מנוף לצמיחה או כישלון האורב מעבר לפינה?
לנו, ההורים, יש תפקיד חשוב בהתמודדות עם קושי – אנו יכולים גם לסייע לילדים שלנו לבנות היגיון פרטי שמעודד אופטימיות, מלא אומץ ואמונה, וגם לתווך את המציאות בעזרת מידע אמיתי (אומרים רק אמת, לאו דווקא את כל האמת). חוויה של חוסר וודאות היא בלתי נסבלת. אם לא נספק לילדים מידע, הם ישיגו אותו (לאו דוקא ממקורות מהימנים) או ימציאו אותו בעצמם. חובתינו לספק מידע מותאם לגילם וליכולות שלהם להכיל. בהקשר זה, חשוב לציין כי לגבי ילדים בעלי צרכים מיוחדים (למשל, ילדים עיוורים,שהם לא רואים את מה שקורה, הם כן שומעים אזעקות) יש להיוועץ עם איש מקצוע, שזהו תחום התמחותם, על מנת לקבל מידע נוסף ומותאם לצורך.

מה קורה כאשר אנחנו, כהורים, ממציאים סיפורים?

למעשה, כאשר אנחנו ממציאים סיפור, אנחנו פוגמים באמון שהילד רוכש לנו. לדוגמא, זוג הורים שהגיעו אלי הדרכה, ניסו להגן על ילדיהם התאומים בני התשע, כאשר סבא שלהם חלה ואושפז במצב קשה בבית החולים. התאומים שמעו מידע חלקי והתלחשויות. הם גם ראו את ההורים בוכים. בשבת הם בקשו לבקר אצל סבתא וסבא, כפי שהם נוהגים לעשות תמיד. "היום אי אפשר" אמרו להם ההורים. התאומים הקשו, ואבא אמר: "הם נסעו לטיול. אולי בשבוע הבא".
התאומים יצאו לטייל, עברו על יד ביתם של הסבים וראו את המכונית בחנייה. הם הסיקו, כי סבא מת וההורים לא מספרים להם. התאומים שוחחו על כך בינם לבין עצמם – וההורים שמעו במקרה את השיחה. "מה פתאום, סבא לא מת" אמרה אמא. "את משקרת ואנחנו יודעים שהוא מת. ראינו אותך בוכה. שמענו שאמרת שהמצב קשה לפני כמה ימים. והם לא נסעו לשום מקום, האוטו שלהם בחנייה. אנחנו לא טיפשים. אנחנו מבינים".
ההורים החליטו לקחת אותם לבית החולים, לפגוש את הסב. הם הגיעו להדרכה אחרי המפגש בין הסב והילדים, מכיוון שהילדים שלהם כעסו מאוד על הסתרת המידע ועל סילוף המציאות. ההורים – מתוך כוונה להגן על הילדים, שיקרו להם והסתירו מידע. הילדים הלכו לבדוק בעצמם מה קורה והגיעו למסקנות שגויות. הכוונות היו טובות – אך האמון נסדק.
ולעניין האזעקות, לילדים צעירים אפשר פשוט לומר כי כאשר יש אזעקה, צריך להתחבא. דאגו למשחקים וספרים בממ"ד והנעימו את השהות שם כמיטב יכולתכם. אם התשובה שלכם מתקבלת ואין שאלות נוספות – מה טוב. אם ישנן שאלות נוספות, עונים רק על מה שנשאלתם, שומרים על אופטימיות, מדגישים שאתם שומרים על הילד וכך מסייעים לו לחוש מוגן, זה הוא המסר העיקרי שהוא רוצה וצריך לשמוע.

איך משחק יכול לעזור להפחית חרדה ופחד?

ילד משחק הוא ילד פעיל, כאשר הילד משחק עם חבר, פותר סודוקו או בונה בלגו, אז לפחות חלק מהאנרגיות שלו מופנה למשחק ולא למחשבות מטרידות. הוא עושה ונהנה וזו כבר סיבה טובה לשחק.
במהלך המשחק, ילדים יכולים לעשות שימוש רב בדמיון שלהם, הם יכולים לתרגל תפקידים חברתיים (לדוגמא: "עכשיו אני אמא, ואת התינוקת שלי, אני מאכילה אותך, עכשיו אני הגננת אני מקריאה לכם סיפור"), הם יכולים להתחפש ולהיעזר באביזרים (לדוגמא: עוטים גלימה, והם בעלי כוחות על, אוחזים סטטוסקופ ו"הופכים" לרופאים). תוך כדי המשחק, ילדים משליכים את המחשבות שלהם ואת הרגשות שלהם. ילד יכול לומר: "אני וטרינר ואני מטפל עכשיו בארנב שלי", מכיוון שהוא פוחד מהאזעקות. אנחנו נוכל לשאול את הוטרינר הצעיר, מה יכול לדעתו לסייע לארנב ובדרך זו ללמוד על עולמו של הילד, על הרצונות שלו ומה בעצם יכול להרגיע אותו (את הילד = הוטרינר הצעיר).

מדוע חשוב לדבר בגובה העיניים עם הילדים?

השיח בין הורים וילדים מתקיים גם בשיגרה וגם בעת חירום. במצבים שבהם יש להציל חיים, נוקטים בתקשורת  "אל" הילד. ההורה מדבר אל הילד כדי להציל את חייו. הילד רץ לכביש? עיצרו בעדו! זה לא זמן לנהל שיח. הילד עומד להכניס יד לתוך מים רותחים? הרחיקו אותו מיד, בזריזות! לא רוצה לרוץ לממ"ד? קחו אותו על הידיים ומהרו לממ"ד!
מנעתם סכנה? אתם במרחב מוגן? חיזרו אל תקשורת "עם" הילד, תקשורת המתנהלת בגובה העיניים. אם אתם רוצים שהתיקשורת בבית שלכם תהיה משמעותית, כנה, זורמת, היא צריכה להיות מכבדת, נעימה ומבוססת על שוויון וערך. תקשורת שבה אנו מדברים זה עם זה. בעקבות תקשורת "אל", הילד עושה את מה שאומרים לו בלי להפנים ערכים (מרצה) או "מחזיר" בשפה כוחנית - מתחצף, למשל, או משקר, על מנת לקצר את המפגש הלא נעים בינו לבין ההורה. אפשרות אחרת היא שהילד "עושה את עצמו מקשיב" (הורים ואנשי חינוך אומרים לעיתים: נכנס מאוזן אחת, ויוצא מהשנייה). אם אנחנו רוצים תקשורת משמעותית , שבה כל צד מבין מה שהשני אומר וגם מצליח לשדר את זה – עלינו לעבור לדבר בתקשורת "עם". 
 
פתחו ערוצי התקשורת!
 
אחד הספרים שאני ממליצה עליהם הוא "גם דגים דוהים". הספר הזה מאפשר לנהל עם ילדינו שיח כן ופתוח: גיבור הספר הוא דג צבעוני, בריא, חכם וסקרן. יום אחד מבחינה אימו, כי הוא חולה: צבעיו דוהים.
ניתן לנהל עם הילד שיחה חשובה, לגבי רגשותיו של הדג, הרגשות המתעוררים בקרב  בני המשפחה המודאגים, ועוד. הספר מלווה במדריך, המיועד למבוגר אשר מקריא את הסיפור. ספרו לילדים כיצד אתם מרגישים כאשר אתם חולים או כאשר מישהו מבני המשפחה חולה. אפשרו להם להבין כי הבעת רגשות כאלה היא לגיטימית, גם באמצעות הדברים שאתם אומרים וגם באמצעות התנהגותכם. שימרו על אופטימיות, ציינו מה אנחנו עושים כדי לשמור על הבריאות. אפשרו לילדים לשאול שאלות וענו ברגישות בהתאם לגילם. כן, יכול להיות שהם ישאלו על החיילים שלנו שנפצעו. אין ביכולתנו למנוע מהילדים שלנו לדעת על קיומה של מציאות לא נעימה. אנחנו בהחלט יכולים לשוחח איתם. חשוב לזכור: הילדים יודעים שיש מחלות בעולם. הם שומעים על פצועים במלחמה. אם לא נשוחח עם הילדים שלנו, אנחנו עשויים להשאיר אותם בודדים עם תחושותיהם. פעמים רבות נשאיר אותם עם מידע שגוי ומפחיד הרבה יותר מהמידע האמיתי.

האם ישנם משחקים אחרים מומלצים?
  • אלבומי תמונות - השהות הכפויה במרחב המוגן מהווה הזדמנות מצוינת להתבונן יחד באלבומי תמונות (מודפסים או דיגטלים).
  • כתיבת סיפור או לצייר ציור - אפשר לכתוב יחד סיפור (הילד מספר, ההורה כותב). הזמינו את הילדים לצייר את הפחד, וגם לצייר את מה שעשוי לדעתם לעזור להם. זו אופציה דומה לדברים שעשיתי עם מאיה: במקום "לבנות" את הסיטואציה בעזרת בובות, ניתן לתאר אותה באמצעות משחק. העיקרון המנחה: לגיטימציה לפחד ומיד לפנות אל עבר כוחותיו של הילד. ניתן לאפשר לילד להציע רעיונות ופתרונות, ואז אתם ההורים יכולים לשקף לו את כוחותיו, את היצירתיות שלו ואת יכולותיו. כמובן, גם בחדר המדרגות ניתן לצייר, לכתוב סיפור או להתבונן באלבום. הכינו תיק קטן ליד דלת הכניסה וקחו אותו עימכם כאשר אתם יוצאים למרחב המוגן בחדר המדרגות. 
  • דאגו שיהיו בממ"ד ספרים שהילדים אוהבים. ספר חדש ומומלץ, הוא ספרו של גיל קופטש "למה לנח אין מנוח". גיל קופטש מביא את סיפור תיבת נח בדרך מלאת הומור. כך הוא מסיים את ספרו: "היונה נחה על כתפו של נח, הומה באוזנו בלחישה: “אל תדאג, נח, יש עוד תקוה! אם בתוך הקשת חיים ביחד כל הצבעים והגוונים, בטח גם החיות יכולות ובני האדם – מכל הסוגים והמינים”.
שנדע במהרה ימים שקטים ובטוחים!
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1005

קראו עוד בנושא...

  • כיצד נסביר לילדים את ההבדל בין רוצה לבין צריך?
    ילדים זקוקים לחוקים וגבולות – אלה מקנים להם תחושה של קביעות, יציבות, סדר, ארגון והיגיון, וכך הורים רבים נוטים לשלול מראש רצונות של ילדיהם. אז במקום לומר "לא!" בואו נבדוק כיצד נוכל ללמד את הילדים שלנו את ההבדל בין רוצה לצריך. מאמרה של אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר. 
    עוד
  • כיצד נוכל להבין את הילדים שלנו טוב יותר
    הורים רבים עסוקים בשאלה, האם הם מבינים את ילדהם טוב מספיק? הם משקיעים זמן רב בניתוח אירועים ובתקשורת עם ילדהם. במאמר זה, אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר, מסבירה כיצד נוכל להבין את ילדנו טוב, להקשיב להם ולפתור קונפליקטים באמצעות הבנת החושים הדומיננטים בשלושה צעדים. 
    עוד
  • הילד מאושר - האם זה תלוי בנו?
    מדוע ההורים של היום מאמינים שאושרם של ילדהם תלוי בהם? וכיצד כמות המידע שההורים צריכים להתמודד עמה מעלה על רמת החרדה של ההורים. כתבה של נועם ישראלי, פסיכולוג ומטפל משפחתי מוסמך.
    עוד
  • איך לעזור לילד שלך להביע רגשות ולהרגיש אהוב?
    בפרק הקודם "כיצד לגרום לילד שלך להרגיש אהוב, נחוץ ובעל יכולת?" דיברנו על תחושת השייכות, על נינוחות אצל בני אדם בכלל וילדים בפרט. בפרק הזה משתפת אותנו אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר, בסיפור המקרה של הילי, שרצתה להחזיר את אחיה החדש חזרה לבטן, וכיצד באמצעות הכלי של "אני" – נוכל לעזור להילי להביע רגשות מורכבים ולהרגיש אהובה, נחוצה ובעלת יכולת.
    עוד
  • כיצד תגרמו לילד שלכם להרגיש אהוב, נחוץ ובעל יכולת?
    רגשות הם שפה אוניברסלית, המאפשרת לאנשים בכל הגילאים לתקשר בינהם. אורית רוזנבוים מדריכת הורים בכירה במכון אדלר מביאה לנו פרק מתוך הספר "רגשות, מדע הסינטימנטים" ומסבירה כיצד נוכל לגרום לילדים שלנו להרגיש אהובים נחוצים בעלי יכולת? עוד

מדיה