התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מאמרים שיכולים לעניין אותך



ילד עם לקות למידה

"אבל הקושי שלנו, הוא בכלל לא קשור לזה. הבעיה היא שיונתן לא מרגיש טוב בבית הספר. הוא ילד חכם מאוד, אבל יש לו עליות וירידות בבית הספר, בציונים אני מתכוונת. הוא כמעט ולא משתתף בשיעורים..."
סיפורו של יונתן

הורים ברשת
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

תודה לאייל ולענת על סיפור ההורות המרתק ותודה מיוחדת למעיין פסיכולוגית חינוכית מצוות 'הורים ברשת' על שראיינה, כתבה וערכה.

----

פגשתי את אייל וענת בגן ציבורי קטן, ישבנו על ספסל עץ רעוע, כשכמה קרני שמש חדות סינוורו את עיני לסירוגין. לידינו הסתובבו שתי אימהות עם ילדיהן בעגלות, הן הלכו לאט מסביב למגלשות הגן, מקיפות את הנדנדות ואת הקרוסלה, תוך כדי שהן מנהלות שיחה ארוכה ביניהן. מדי פעם הציץ חתול צעיר לעברינו, תוהה כנראה האם נחלוק עמו בפרוסת לחם, או בחטיף עסיסי. לאחר כמה דקות החתול נראה מאוכזב והמשיך ללכת הלאה בצעדים קטנים וזהירים. קולו של אייל היה נמוך ומילותיו יצאו מפיו ברצינות ובשיקול דעת, הוא סיפר לי שהוא עובד בחברה ציבורית גדולה ושהוא מספיק להגיע הביתה רק בשעות הערב המאוחרות. האם, לעומתו הייתה חייכנית יותר, היא כיווצה את מצחה ארוכות כאשר חשבה על שאלותיי ונראה היה שהיא שמחה על ההזדמנות שהייתה לה לשתף ולספר את סיפור ההורות שלה. בשונה מאייל בעלה, היא נוהגת לחזור הביתה כבר בצהריים ומאז ועד הערב היא מטפלת בשלושת ילדיה. יונתן, הילד האמצעי, עליו היא בחרה לספר לי, למד בכיתה ה' וגילה קשיים בזמן לימודיו בבית הספר ועלתה השאלה של מפגש עם פסיכולוג ילדים עבורו. קרן אחותו הגדולה של יונתן לומדת בכיתה יא' בתיכון והדר, אחיו הקטן לומד בכיתה א' באותו בית ספר שבו לומד אייל.

"כשיונתן היה בן שלוש, הוא סבל מדלקות אוזניים" החלה ענת את סיפורה, כאשר היא הושיטה את ידה לעברו של אייל "זה קרה בדיוק כשהוא החל לבקר בגן העירוני והבחנתי בכך שהוא סגור ומופנם. לקחו כמה חודשים עד שהוא החל להשתתף בפעילויות בגן ואז מצבו השתפר ונרגעתי מעט. אני זוכרת שהוא היה צמוד לאייל, הוא ביקש לראות אותו שוב ושוב ואני הסברתי לו שאבא בעבודה עכשיו ויגיע רק בערב"

"הייתי לוקח אותו לטייל מחוץ לבית" המשיך אייל את דבריה כשלפרצופו חיוך מעט נבוך "כאשר הייתי לוקח אותו לטייל בפארק, הוא היה נצמד אלי, מחזיק לי את היד ונראה רגוע. אתה יודע, שליו כזה"

"שליו כמו שלא הייתי רואה אותו בבית. כמו שהוא נראה רק עם אייל" התפרצה ענת לדבריו.

"נכון" הוסיף אייל באותו חיוך מרוח "אבל כאשר היינו לוקחים אותו לגן, הוא היה בוכה ומסרב לעזוב את היד. וזה לא היה משנה אם זה הייתי אני או ענת"

"לכן התייעצנו עם הגננת" הוסיפה ענת כאשר הבחינה במבטי התוהה "הגננת ניסתה להרגיע אותנו, אבל מסיבה כלשהיא חשתי כל הזמן שהיא לחוצה, שהיא לא רגועה. הייתי חוזרת מהפגישות אתה לחוצה ומצוברחת עוד יותר"

"אתה מבין" העיר אייל "לא ידענו מה לעשות. הוא היה מסרב ללכת לגן, ולא רצה לעזוב אותי"

"אותנו" תיקנה ענת.

"כן, אותנו" אמר אייל בחיוך, שנעלם במהירות עקב פרצופה הרציני של ענת.

"בסוף, הגננת הפנתה אותנו לאיזו יועצת, שדיברה על קשיים. קשיים בהכל אני חושבת. אתה זוכר מה זה היה אייל? איחור שפתי, קשיים גרפו מוטוריים ומה עוד?"

"לא היה עוד!" אייל העיר בכעס "אז הוא היה קצת תלותי, אז הוא התקשה להיפרד מאתנו. אז מה! אל תשכחי שבאותו זמן הוא עבר ניתוח באזנים. זה טבעי שילד יתנהג כך לאחר ניתוח. אני צודק? מה את אומרת?"

"טבעי? איל, אני לא יודעת אם זה כל כך טבעי. אני דאגתי. אבל כל הדברים האלו שהיועצת דיברה עליהם, היו מחוץ לבית, בגן. הרי בבית לא הייתה שום בעיה. כשהוא היה בבית, הוא היה מדבר בשטף, בלא עקבות. הוא היה חופשי וכל כך שונה מהאופן שבו הוא היה בגן. אחר כך שמתי לב גם שהוא התחמק מקשר עם ילדים בני גילו ושהוא העדיף להיות צמוד לבית תמיד. גם בגיל מאוחר יותר. את יודעת..." ענת הפסיקה את דיבורה, פתחה את התיק הלבן שהונח לידה על הספסל, הוציאה סיגריה והדליקה אותה. הציעה לי אחת ואני סירבתי. "את יודעת... אני חושבת שהקשיים של יונתן, אני מתכוונת העיכוב החברתי הזה שהיועצת דיברה עליו נבע מזה שהיו לו קשיי הסתגלות. כי עברנו דירה בדיוק שנה אחרי שהוא נכנס לגן, אנחנו רק כמה שנים כאן"

"כן, לקח לו הרבה זמן להסתגל למקומות חדשים. גם אני הייתי כך, את יודעת? עד עכשיו קשה לי להסתגל למקומות חדשים. כשאני חושב על זה, עברנו לא מעט דירות... עד שקנינו בית משלנו. חיינו בשכירות הרבה שנים. הבית שלנו קטן ושני הילדים נמצאים בחדר אחד. את הגדולה פינקנו ונתנו לה חדר משלה. אבל את יונתן צ'יפרנו, בהרבה צעצועים. כמעט כל דבר שהוא מבקש הוא מקבל. כל שבוע אנחנו קונים לו צעצוע חדש."

"אתה, אתה קונה לו צעצוע חדש" העירה ענת "שזה לפעמים נהיה קצת מוגזם". היא הביטה בי כשהיא שואפת את עשן הסיגריה "הוא מגיע הביתה מאוחר ולא רואה הרבה את הילדים, אז הוא מרגיש צורך לקנות להם צעצועים. הוא מנסה לפצות על כל הזמן שהוא לא נמצא איתם. ככה זה אתו. לא פשוט! ואחר כך הם הופכים להיות מפונקים. הילדים רואים את אייל מאוחר כאשר הוא מסיים את עבודתו. ונשארים ערים עד שעות מאוחרות בלילה (לעיתים עד חצות)". בדיעבד, הבנתי שלא רק יונתן, אלא שלושת הילדים מתקשים להירדם ונשארים לשחק עד מאוחר.

"אני מתקשה לשים גבולות לילדים ולא אוהב לצעוק עליהם. ענת יותר אסרטיבית ממני" הוסיף אייל.

"אבל הקושי שלנו, הוא בכלל לא קשור לזה. הבעיה היא שיונתן לא מרגיש טוב בבית הספר. הוא ילד חכם מאוד, אבל יש לו עליות וירידות בבית הספר, בציונים אני מתכוונת. הוא כמעט ולא משתתף בשיעורים..."

"זה מה שהמורה אמרה" העיר אייל "היא ספרה לנו את זה רק ביום הורים האחרון, עד אז הכל לכאורה היה בסדר"

"לא בדיוק בסדר" התפרצה ענת בכעס "כבר מכיתה א' אמרו לנו שהוא נוטה להתנתק ולבהות. המחנכת הייתה צריכה לשבת לידו ולהקריא לו את השאלות על מנת שיעבוד. גם המורה לעברית ציינה שיש להזכיר לו שהוא נמצא בכיתה ושעליו לעבוד.

מחפש קשר

ישבתי עם אייל וענת זמן רב, השעות חלפו והבוקר הפך לצהריים. הם סיפרו לי שבהפסקה יונתן היה נמצא עם חברים רבים. הוא נהג לשחק כדורגל, אחד מתוך קבוצה – מאחר עם כולם, נענש עם כולם, אף פעם לא הביע עמדה משל עצמו. השקט של יונתן תואר ככובש, נותן כבוד רב למבוגרים בבית הספר. הוא מעולם לא הוציא את התסכולים שלו על ילדים אחרים או על בית הספר. ההורים חששו שאין לו מקום להביע את עצמו.

"כאשר קשה לו, הוא מתכנס פנימה לתוך עצמו" סיפר האב בהבנה.

לבסוף, ענת ואייל שתפו אותי בסיבה שלאורה הם ביקשו לשוחח איתי, מדוע הם ביקשו לחלוק איתי ועם קהילת 'הורות מצמיחה' בסיפור שלהם. אני הופתעתי, לא הייתי מוכנה לתכליתיות הזו שהגיעה מהם בסוף המפגש. הופתעתי מהרצון שלהם להביא מסר, לשתף בלמידה שהייתה להם. ענת החלה לדבר על בדידותו של יונתן, על כך שהוא חש את עצמו לבד: "לבד בעולם, לבד עם הקשיים שלו, עם העצב שלו" היא ניסתה להסביר לי ולתאר לי את הדברים כפי שהיא הרגישה אותם.

"את מבינה" הוסיף אייל "יונתן הוא ילד שקט מופנם, בעל רצון לתת מעצמו ולהעניק לחבריו. למרות כל הסיפורים עליו, תמיד ראינו אותו כילד נעים ונוח, גם המורים בבית הספר, ציינו שהוא מראה גמישות רבה ביחס לזולת. את יודעת, ילד שנוהג לוותר ולהיטמע בחברת הילדים האחרים. אבל רק בדיעבד, הבנו שהוא בעצם עסוק בשייכות ובאהבה. שהוא חושש מכך שחברים שלו יזניחו אותו ויינטשו אותו. יותר מהכל..." אייל עצר לרגע את דיבורו והחל בוהה בצמרת העץ הירוקה שניצבה למולנו. הוא לקח כמה נשימות וניסה להרגיע את קצב הלב המואץ של גופו "יותר מהכל... הוא פחד שברגעים שבהם הוא זקוק לעזרה ולתמיכה הוא יישאר לבד. זה קשה לי... קשה לי לדבר על זה. חשוב לי שהוא ילך לפגוש פסיכולוג ילדים"

ענת העניקה בי מבט שקט, מצמצה קלות בעיניה והעוותה חיוך מנומס על פרצופה "יונתן היה עסוק כל השנים בלא להיות שונה, בלהתקבל לחברת הילדים, בלהתקבל למשפחה, כדי שאנו נאהב אותו וכדי ש... טוב לא משנה. הוא לא העז להביע את הרגשות שלו, הוא לא האמין שמה שהוא מרגיש נחשב בכלל ללגיטימי. ו... הוא ילד עצוב. אבל, אנחנו כלל לא שמנו לכך לב. כי מאז הגן, הוא היה ילד נוח. כזה בלא בעיות. ואנחנו בכלל לא שמנו לב לדכדוך הזה שלו"

"היינו צריכים שאדם חיצוני, אולי פסיכולוגית חינוכית שתבוא ותאיר את עיננו..."

דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • גיבוש זהות אצל בני נוער בגיל ההתבגרות
    גיל ההתבגרות זו תקופה בעלת השפעה חזקה על חיינו כבוגרים. היא כוללת שינויים גופניים, נפשיים ורגשיים. כיצד זהות של בני נוער מתגבשת בגיל ההתבגרות ומה הם השלבים המאפיינים את התגבשות הזהות בגיל ההתבגרות? מאמר של פלג דור חיים, פסיכולוג ילדים ונוער. 
    עוד
  • פסיכולוג ילדים ופסיכולוג מבוגרים
     מה ההבדלים בין פסיכולוג ילדים לבין פסיכולוג מבוגרים. מאמר קצר המסביר את ההבדלים בין דרכי הטיפול ולמי הוא מתאים.
     
    עוד
  • פסיכולוגיה ופסיכולוגים - קצת סדר בבלאגן
    על ההבדלים בין סוגי הפסיכולוגים השונים, מי הוא פסיכולוג מוסמך? וכיצד מושפע אופי הטיפול והתוצאות לפי סוג הפסיכולוג עוד
  • טיפול בתוקפנות של ילדים

     ילדים מביעים תוקפנות רבה במהלך חייהם, אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במריבות, בצעקות ובהתפרצויות זעם. כהורים, ננסה להתמודד עם תוקפנות של ילדינו במגוון דרכים, כגון הצבת גבולות, הסברים ושיחות וגם בעת הצורך על ידי הפניה לאיש מקצוע. ואולם, פעמים רבות אנו עשויים לחוש בילבול בהקשר למענה המתאים עבור התנהגותו התוקפנית של הילד. במאמר אדון בתוקפנות של ילדים מתוך הגישה הפסיכו-דינמית ואנסה לשתף בכמה תובנות מעשיות. 

    עוד
  • טיפול בילדים עם הפרעת חרדה

    במאמר זה נדבר על הפרעות חרדה בילדים. זו מתאפיינת תחושה של העדר שקט, מתח, דאגה וחשש מאיום או סכנה העשויה לבוא. לא תמיד ניתן לזהות את הסיבה הבלעדית המביאה להפרעות חרדה. אולם ישנם מספר גורמים העשוים לאפיין אותן, כגון היבטים אשיותיים בילד, אירועי חיים, סיבות גנטיות וסגנון חיים.

    עוד