התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

אנאבלה שקד
מרצה בינלאומית לפסיכולוגיה אינדיווידואלית, תרפיסטית פרטנית וזוגית

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



שלושה כלים להתמודדות עם סיכוני החשיפה של ילדנו לעולם הדיגטלי

ההתמודדות עם העולם הדיגיטלי הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר בגידול ובחינוך ילדים היום, אנאבלה שקד, תרפיסטית פרטנית וזוגית, סוקרת במאמרה את הסיבות למורכבות זו ונותנת לנו ההורים שלושה כלים יישומים להמתמודד עם סיכוני החשיפה של ילדנו בעולם הדיגיטלי. 
אנאבלה שקד, מרצה בינלאומית לפסיכולוגיה אינדיווידואלית, תרפיסטית פרטנית וזוגית
דרגו מאמר זה
(5 דירוגים)
שלושה כלים להתמודדות עם סיכוני החשיפה של ילדנו לעולם הדיגטלי Big Stock Photo
ההתמודדות עם העולם הדיגיטלי הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר בגידול ובחינוך ילדים היום, וזה אתגר לא פשוט בכלל, כי זהו עולם שבו דווקא הילדים הם אלה שיודעים את "שפת האם", ולמעשה הם ילדי העולם הדיגיטלי, בזמן שאנחנו ההורים, מהגרים.

כשהתחלתי להדריך הורים, לפני יותר מעשרים שנה, הבעיה הכי גדולה של הורים בנושא מסכים הייתה, שילדים צופים יותר מדי שעות בטלוויזיה, וזו נחשבה לבעיה רצינית. מה לא היינו נותנים כדי להחזיר את הגלגל אחורה ושזו תהיה הבעיה הכי גדולה שלנו עם מסכים?

הטלוויזיה הייתה והיא עדיין, בעידן הכבלים והריאליטי, אתגר שצריך להתמודד איתו. היא שואבת תשומת הלב של רבים, מעודדת פסיביות ומהפנט את עיני הילדים. אבל ההופעה של המסכים האחרים, הלפ-טופ, iPhone, iPad, האיי פוד, והשיטוט ברשתות החברתיות ועוד, לא רק הכפילה את מספר המסכים ואת כמות הזמן שילדים מבלים מול מסכים, אלא יצרה בעבור ההורים עולם מורכב יותר, ואף העצימה את והפער הבין דורי בינם לבנינו.

העולם דיגיטלי – הטוב הרע והמכוער

האם זה טוב או רע? גם וגם, כל טכנולוגיה והעולם הדיגיטלי בפרט, מביאה אתה אתגרים, הזדמנויות וסכנות. אי אפשר לעצור קדמה.  זו המציאות, והיא מחייבת אותנו, ההורים, ללמוד גם את הנושא הזה, ולעשות את מיטב יכולתנו על מנת לעזור לילדנו לנווט את עצמם בבטחה בעולם החדש, אשר מהווה חלק מהותי משגרת היום שלהם וממשק החברתי שלהם.  כן, יש לנו מה ללמוד ומה לעשות, גם לגבי העולם הווירטואלי ולהזכיר לעצמינו כי עדיין לנו ההורים יש לנו הרבה מה לתרום לילדנו  - הנפש, החשיבות של השייכות, של משפחה, הכמיהה לקשר אנושי, לא השתנתה בכלל, ודווקא בשימור הקשר הזה, טמון הכוח שלנו..
אני מקווה שבסוף המאמר נכיר  את הסוגיות המרכזיות של הורות בעידן הדיגיטלי, והכלים שיעזרו לכם ההורים להתמודד עם האתגרים שעידן זה מציב בפנינו.  

הכל מתחיל אצל ההורים – נתחיל בהתבוננות

ככל שהילדים שלכם צעירים יותר, כך יש לכם יותר השפעה על עיצוב הגישה שלהם לעולם הדיגיטלי. אל תחשבו שאפשר לשנות הכל או שאפשר לעשות הכל בבת אחת. קחו נושא אחד שתרצו להתמקד בו, ואז תעברו לנושא אחר. זכרו שיש משמעות גם לשינוי חלקי.  
נתחיל בהתבוננות עצמית שלנו ההורים. בואו נעשה מבחן עצמי קטן:
מבחן התבוננות להורים

שאלון קטן ומביך מסוג זה, מראה איזה מקום תופס העולם הדיגיטלי בחיינו.
כשאני מסתכלת על ילדיי, מגיל 15 עד 25, אני משתגעת. רק שלא טרחתי להתבונן על ההרגלים שלי מספיק. ההבדל בינינו רבים: הם יותר זריזים, והקשב שלהם יותר מפוזר, הם נולדו לעולם הזה, ואני הגרתי בגיל מבוגר.

דוגמא אישית

רציתי להתחיל בהסתכלות עצמית, כדי להראות לכם עד כמה העניין מקיף, וכולל כל תחום בחיינו, וכדי להראות לכם עד כמה זה קשה לא להיות מחוברים בכל רגע... והרי שלא נוכל לדרוש שום דבר מילדינו לפני שנצליח ליישם את זה בעצמנו. הינה סיפור שמדגים את החשיבות של דוגמא אישית.
מספרים על אישה שהגיעה עם הילד שלה אל גורו גדול, מסיבה רפואית כלשהי, הרופאים אסרו על הילד לאכול מלח, אבל הוא לא הסכים בשום אופן לוותר על זה. האימא לקחה אותו ברגל, במסע של כמה ימים, לפגוש את הגורו הגדול ולבקש את עזרתו לשכנע את הילד לוותר על מלח. הגורו שמע את הסיפור ואמר להם לחזור בעוד כמה ימים, וכשהם חזרו, הוא הסתכל לילד בעיניים ואמר לו ברצינות רבה "תפסיק לאכול מלח". האימא כעסה. את זה יכולת להגיד לפני כמה ימים, ולא להטריח אותנו לעשות את כל הדרך הארוכה הזאת שוב. הגורו ענה לה, לא יכולתי, קודם אני הייתי צריך להפסיק לאכול מלח.
כדי שנוכל ללמד את ילדנו להגביל את הזמן ומקום השימוש במסכים, זה דורש, כמו כל אקט חינוכי אחר, דוגמא אישית משמעת של שני הצדדים.
תרגיל ראשון: אני ממליצה לכם לא להתחבר, לשדר או לענות כשאתם באינטראקציה פנים אל פנים עם הילדים, בשיחות, בארוחות, באמבטיה, כשאתם מספרים סיפור וכדומה.
מינוף ערוצי המידע העולם הדיגטלי
לֵמה ילדים ונוער משתמשים בעולם הדיגיטלי? במקום הראשון לתקשורת ואינטראקציה עם אחרים, במקום השני נמצא בידור, בעיקר מוזיקה, במקום השלישי מידע, ללימודים וחדשות, ברביעי משחקים. לכל אחד מהשימושים האלה יש צדדים חיוביים ושליליים.
הרשת מציעה עולם אין סופי של מידע, אומנות, בידור ותקשורת, יחד עם עולם אין סופי של אלימות, זבל, ניצול ושקרים. כיצד נעזור לילדים לנווט את עצמם בבטחה ברשת? באמצעות הדרכה והכוונה.
תרגיל שני:  לצפות ביחד ולתווך, לשאול ולהקשיב.
השקיעו זמן יחד איתם בגלישה וזיפזופ מול המסכים.  זה יהיה חלק מזמן האיכות שלנו עם הילדים. התמודדות עם העולם הווירטואלי דורשת נוכחות פיזית שלנו עם הילדים מול המסך, על מנת לתווך בינם לבין מה שהם רואים, ועל מנת לעזור להם להעריך את מה שהם רואים. זה חלק מאסטרטגיה רחבה שנקראת תיווך. אנחנו נידרש לכמה סוגי תיווך, ועכשיו נלמד על תיווך עובדתי ותיווך הערכתי.
כשהילד שואל משהו, או צריך חומר לעבודה בבית הספר, אנחנו יכולים להציע לו לחפש ביחד באינטרנט. להראות לו כיצד למצוא ולסנן מידע, כך נעודד סקרנות, ונאמן אותו להיות עצמאי בחיפוש ובצריכה של מידע.
כשאנחנו מחפשים ביחד, חשוב לדבר על מה זה אתר אמין, להשוות בין אתרים שונים על מנת לאמת מידע, לבדוק על איזה מקורות אתרים מבססים את הטיעונים שלהם. למעשה, אנחנו עוזרים לילדים לפתח חשיבה עצמאית וביקורתית. לא להאמין לכל מה שכתוב, לשאול את עצמם שאלות לגבי מה האינטרסים והמניעים של הכותבים, לשאול את עצמם מיהו אדם אמין? מיהו מומחה?

תיווך טכנולוגי

הורים רבים שואלים, האם רצוי לחסום כניסה לאתרים פוגעניים, פורנוגרפיים, אלימים? התשובה היא כן. מאותה סיבה שיש לנו מנעול בדלת. ובאמת היה נהדר אילו יכולנו לחסום את התכנים השליליים שיש ברשת. גלישה מושכלת יכולה להעשיר את החיים שלנו ושל ילדינו, גלישה לא מושכלת יכולה לגרום נזק. לתיווך הזה קוראים תיווך טכנולוגי.
יחד עם זאת, שימוש בתכנות אלה יעיל רק כשהילדים קטנים. משלוש סיבות; האחת,  רוב הכניסות של ילדים קטנים, עד גיל 8 או 9 לאתרים שליליים הן מקריות ולא מכוונות, השנייה, אין להם עדיין את התחכום להתגבר על התכנות האלה, והשלישית, רוב הגלישה באינטרנט היא בבית. עם ילדים גדולים יותר, זה יעבוד פחות טוב, אם הם רוצים לראות משהו שחסמנו הם יראו את זה, אנחנו כמובן, לא נדע מזה.

לסיכום, אנחנו לא נוכל תמיד לשלוט על מה שהם רואים, ובדרך כלל, אילו נעניש או נמנע מילדנו לראות תוכניות או אתרים מסוימים לא נקבל את התוצאה הסופית שאליו אנו שואפים. אבל אנחנו כן נוכל לתרום לפיתוח המערכת החיסונית המחשבתית והנפשית, כדי שתהיה להם הגנה ויכולת התנגדות מול מסרים שליליים או פוגעניים, ודחייה כלפי תכנים של טעם רע. 

פיתוח דיאלוג עם הילדים

אין תחליף לדיאלוג פתוח המתקיים על בסיס יחסים טובים, ואין יחסים טובים ללא השקעה רבה. רק אם יש לנו ערוץ תקשורת פתוח, נוכל לדבר עם הילדים שלנו, גם עם מתבגרים, על גלישה בטוחה, נוכל להכשיר אותם להיות צרכנים נבונים ברשת. הורה דמוקרטי משתמש בהדרכה ובהכוונה במקום בחסימה ובהפחדה. בלי יחסים טובים, כתגובה להגבלה ולחסימה יתקלו ההורים במאבק כוח או ביצירתיות רבה מצד הילדים לעשות מה שהם רוצים מאחורי גבינו.

תרגיל שלישי: קיימו דיאלוג עם הילדים
מה זה גלישה בטוחה וצרכנות נבונה? זה לא שונה מללמד ילד לחצות כביש או להיזהר מזרים. אנחנו לא רוצים להפחיד אותם וליצור אי אמון באנשים או באנושות, אלא ללמד אותם לשמור על עצמם מפני טורפים ברשת (predators). הורים צריכים לראות את הפרופיל שהילדים כותבים ברשתות החברתיות, ואיך הם מציגים את עצמם באינטרנט, כולל שמות מסך, ולשקף להם שהשם שלהם נשמע ונראה "מגניב", כמו "סיוון השווה" ישנו סיכוי שמי שעומד מאחוריהם הם אנשים שמחפשים לנצל ילדים או לפגוע בהם. באותה הנשימה, צריך ללמד אותם לא לתקשר עם אדם שמעלה בשיחה תכנים מיניים, או מבקש מהם דברים שמביכים אותם, כמו לצלם את עצמם, או להרים את החולצה. צריך לעזור להם לפתח אסטרטגיה של נסיגה, כשהם שמרגישים מאוימים. ללמד אותם כיצד לסיים התקשרות, לחסום את האדם המטריד, לדווח לרשויות, להורים ולספק האינטרנט. צריך גם להזהיר אותם שלא לפגוש אדם שהכירו ברשת, או לפגוש אותו יחד עם עוד אנשים ובמקום ציבורי. אפשר להתחיל שיחה כזאת דרך חדשות שקראנו, ושוב, להעלות שאלות ולהקשיב. חשוב מאוד שהם ירגישו צורך ורצון לדבר אתנו, כשהם מרגישים שמשהו לא נעים או לא בסדר, ועוד יותר אם הם קורבן לפגיעה מכל סוג ברשת.

כיצד להגיב על סיפור של הטרדה או פגיעה בילדנו?
אם הם מספרים לכם על חוויה של הטרדה או פגיעה, או על כל דבר רע שקרה להם, או על כישלון, חשוב נורא להגיב באופן שהוא מכיר בקושי, ומעודד שיתוף ופתיחות והאמון, כמו: "תודה ששיתפת אותי, אני מעריכה את זה מאוד, בואי נראה מה אפשר לעשות".

חשוב מאוד לא להגיב כך: "את נורמאלי/ת?" "מה חשבת לעצמך?" "איך אתה עושה דבר כזה?" או "כמה פעמים אמרתי לך שכולם סוטים שם?" או כל וריאציה אחרת. ילדים משתפים כשהורים מקשיבים להם, ולא כשמבקרים אותם ומנסים לכפות את דעתם. אם ילדיכם לא משתפים אתכם תשאלו את עצמכם את שלושת הדברים הבאים: האם אני באמת מקשיב? האם אני מעביר ביקורת? האם אני מראה אכזבה ממנו בעקבות מה שהוא מספר לי? האם אני מיד אומר מה צריך לעשות, נותן עצות או לוקח את העניינים לידיים?

אף אחד חוץ מכם לא יעשה את עבודת התיווך הזאת, ההדרכה, וההגנה. הורים הרבה פעמים מצפים שדברים אלה יילמדו בבית הספר. יכול להיות שנוגעים שם בנושאים, אבל אל תסמכו על זה. זו האחריות שלכם, ההורים.

גם אנחנו ההורים צריכים לדווח

ישנה חשיבות רב לפעילות הציבורית שלנו כהורים. תטרחו לדווח על תוכן פוגעני או לא הולם שנתקלתם בו ברדיו, בטלוויזיה או באינטרנט. גם אנחנו צריכים לקחת אחריות על המרחב הציבורי, זה אינו מאבק פרטי. הרבה נעשה על ידי רגולציה וחקיקה, למרות שתמיד זה נראה מעט מדי ומאוחר מדי.
דרגו מאמר זה
(5 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1013

קראו עוד בנושא...

  • איך טקסים משפחתיים תורמים לקשרים משפחתיים?
    פסח הוא חג המלווה בהרבה מאוד טקסים. לכל משפחה טקסים ומנהגים משלה, אורית ויג, מדריכת הורים ועובדת סוציאלית (MSW) מסבירה כיצד טקסים נוצרים במשפחה ומדוע הם חשובים. 
    עוד
  • מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות שינה אצל ילדים
    לשינה וערנות יש השפעה והשלכות על חיי היום יום בהיבטים שונים, ובעיקר התנהגותיים, ומהווה מווסת מכריע בהתפתחותה  של התאמה חברתית, אקדמית ושל יציבות נפשית. במאמר זה אורן זך, מדריכת הורים ומומחית בתחום אתגרי קשב וריכוז, בוחנת את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעת שינה.
    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • תקשורת? זה מדבק
    על פי אדלר, יש לתקשורת השפעה רבה על עיצוב תפיסת עולמם של הילדים. אם כך, כיצד נתקשר באופן יעיל עם ילדנו כך שהמטרות שלנו יבואו לידי ביטוי באופן מיטבי. מאמרה של ענבל עובדיה, מדריכת הורים בשיטת אדלר. 
    עוד
  • איך ילדים לומדים? גם בחופש הגדול
    לעיתים נראה כי ילדנו מעבירים את החופש הגודל בחוסר מעש ובבטלה, אך למעשה הם לומדים בכל רגע נתון. בכתבה הבא, אורית וייג, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ובעלת הורות בנחת מסבירה כיצד למידה זו מתרחשת.
    עוד