התקשרו להורים ברשת Logo

כיצד תגרמו לילד שלכם להרגיש אהוב, נחוץ ובעל יכולת?

רגשות הם שפה אוניברסלית, המאפשרת לאנשים בכל הגילאים לתקשר בינהם. אורית רוזנבוים מדריכת הורים בכירה במכון אדלר מביאה לנו פרק מתוך הספר "רגשות, מדע הסינטימנטים" ומסבירה כיצד נוכל לגרום לילדים שלנו להרגיש אהובים נחוצים בעלי יכולת?
אורית רוזנבוים, מנחה בכירה במכון אדלר
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)
הרגשות הם מעין שפה אוניברסאלית, המאגדת את האנושות כולה לכלל משפחה אחת. המורשת הרגשית המשותפת לנו היא עמוקה יותר מן ההבדלים התרבותיים המפרידים בינינו... רגשות היו – ועודם כיום – חיוניים להישרדות. רגשות אינם סתם מותרות..." כותב החוקר דילן אוונס בספרו "רגשות, מדע הסנטימנטים". הוא מספר: "כשהייתי בן חמש עשרה, הזמינו אותי כמה חברים להצטרף ללהקת הרוק פאנק שלהם... לאחר החזרה הראשונה אמר לי טים, כמה הוא שמח שהצטרפתי ללהקה. אני עדין זוכר בבהירות את התגובה העזה שעוררה בי הערה קצרה זו. גל של חמימות התפשט בי מקיבתי למעלה, והציף במהירות את כל חלקו העליון של החזה שלי. זו הייתה מעין שמחה, אבל היא לא דמתה לשום רגע של שמחה שחשתי אי פעם. הייתה זו תחושה של התקבלות, של השתייכות, של היותי מוערך על ידי קבוצה של אנשים שהייתי גאה לקרוא להם חברי. לרגע קצר נותרתי ללא מילים, המום מן החידוש שבתחושה. בכל השנים שחלפו מאז, לעולם לא חשתי שוב אותה תחושה בדיוק, ולעולם לא שכחתי אותה. 

תחושת שמחה

בוודאי אינני האדם היחיד שהתנסה ברגש המסוים הזה. נראה כי מיליוני אוהדי כדורגל ומאמינים דתיים חשים משהו דומה מדי סוף שבוע. ובכל זאת, אין באנגלית מילה לרגש הזה. זה עתה, בעת שתיארתי אותו, נזקקתי לכמה מילים, שבתרגום לעברית נשמעות כך: "מעין שמחה", "תחושה של התקבלות, של השתייכות", תחושה של "היותי מוערך על ידי קבוצה של אנשים"... האם לא היה קל יותר, אילו הייתה לנו רק מילה אחת?

להרגיש עצמאי וגם שייך

ביפן, ככל הנראה, יש להם מילה אחת. המילה אמי (בכתיב האנגלי: AMAE) משמעותה בדיוק הסוג הזה של תחושת נינוחות ורוגע בעת התקבלות מוחלטת על ידי אדם אחר,  אותה תחושה שחשתי כאשר טים השמיע את ההערה שלו. סימניית הכתב הסינית המקורית למילה הזאת, הוא צורת שד, שתינוק יונק ממנו, מה שמעיד כי הרגש הזה כרוך בהיעלמותה  של היפרדות, בשיבה לתחושת האחדות המלכדת את האם והילד
ליישות אחת בחודשים הראשונים של החיים.

מדוע אין באנגלית מילה לאמי? הדרכים השונות שבהן שפות שונות מגלפות את העולם, משקפות צרכים תרבותיים שונים. אפשר שהיפנים
זקוקים למילה אמי משום שהרגש שהיא מציינת מתיישב עם הערכים הבסיסיים של התרבות היפנית. שלא כמו בעולם הדובר אנגלית, המוקיר עצמאות, הבלטה עצמית ואוטונומיה, ביפן בדרך כלל חשוב יותר להשתלב בין אחרים ולחיות בקבוצות הרמוניות. אמי הוא רגש המסייע לאנשים להיענות לערכים אלה.

יהיה אשר יהיה הטעם להבדל בין השפות האנגלית והיפנית, אין הוא מצביע על הבדל עמוק כלשהו  בין האנשים באנגליה וביפן. כדובר אנגלית, אין ברשותי מונח מדויק לבטא את נרגש שחשתי בביתו של טים, אך הדבר לא מנע ממני לחוש בו. להיפך, הרגש פשוטה קרה, ללא כל התרעה, והותיר אותי מגשש ומחפש אחר מילים שיתארו אותו. שנים לאחר מכן, כשקראתי תיאור של אמי, ידעתי מיד כי זה שמו של הרגש שהרגשתי באותו ערב בביתו של טים. אנשים בכל העולם מתנסים ברגש זה, אבל רק לחלק מהם יש מילה בשבילו".

אהוב נחוץ ויכול
להרגיש אהוב נחוץ ויכול  - "אני"

מתי הרגשתם אתם תחושה כזו? אני רוצה להציע, ולהזמין אתכם לבחון: אני מניחה שאנחנו מרגישים כך, כאשר מתקיים השילוב הנפלא, שבו אנחנו מרגישים גם אהובים (מתקבלים) וגם נחוצים (צריכים אותנו, זקוקים לנו, אנו מועילים!) וגם יכולים (להתבטא, להגיד שטוב לי, להגיד שאני עצוב, להתחשב, להכיל תסכול, לדחות סיפוק, לבכות)  ואז, אנחנו יכולים להרגיש כך, להרגיש במיטבנו!
כאשר אנחנו אהובים, נחוצים ויכולים – נעים לנו בשדה החברתי. ילד שמשתף פעולה, זוכה לחיזוקים מהסביבה: תודה, עזרת לי, נעים לי לשחק איתך. הוא גם נותן וגם מקבל, הוא במיטבו: הוא מרגיש מורגש ומשמעותי.

לסיכום, כאשר אנחנו לא מרגישים אהובים, נחוצים ויכולים, אנחנו מרגישים בצל. ילד שמפריע, הוא ילד שמרגיש בצל. חשוב לזכור: ילד מפריע, הוא ילד שכרגע אינו מרגיש במיטבו! כאשר אנחנו מרגישים לא אהובים ו/או לא נחוצים - לא נעים לנו! הילד המפריע מאותת, באמצעות התנהגותו: קשה לי, אני לא מרגיש כרגע אהוב ו/ או נחוץ ו/או יכול! ואז - הוא צועק, בוכה, כועס, או בקיצור אינו משתף פעולה.

בפרק הבא של סדרה זו נתאר את סיפור המקרה של הילי, ונדגים כיצד עובדים עם כלי זה. כיצד לעזור לילד שלך להביע רגשות?

 
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1005

קראו עוד בנושא...

  • מסיכות ותחפושות – איך הן מסייעות לנו ביומיום?
    חג פורים כבר כאן וההורים, איך לא, עסוקים בתחפושות לילדים. קונים ומכינים, תופרים ומוסיפים שלל אביזרים. ביום הזה כל אחד יכול להיות מי שהוא רוצה! כי פורים זה חג המסיכות, ובפורים מותר להיות ה-כ-ל. כבר לא צריך מסיכות. ומה קורה איתנו ביומיום?... האם באמת אנחנו לא צריכים מסיכות? מאמרה של ויקי לביא –משל מדריכת הורים לילדים מיוחדים.
    עוד
  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • תקשורת? זה מדבק
    על פי אדלר, יש לתקשורת השפעה רבה על עיצוב תפיסת עולמם של הילדים. אם כך, כיצד נתקשר באופן יעיל עם ילדנו כך שהמטרות שלנו יבואו לידי ביטוי באופן מיטבי. מאמרה של ענבל עובדיה, מדריכת הורים בשיטת אדלר. 
    עוד