התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



טיפול בתוקפנות של ילדים

 ילדים מביעים תוקפנות רבה במהלך חייהם, אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במריבות, בצעקות ובהתפרצויות זעם. כהורים, ננסה להתמודד עם תוקפנות של ילדינו במגוון דרכים, כגון הצבת גבולות, הסברים ושיחות וגם בעת הצורך על ידי הפניה לאיש מקצוע. ואולם, פעמים רבות אנו עשויים לחוש בילבול בהקשר למענה המתאים עבור התנהגותו התוקפנית של הילד. במאמר אדון בתוקפנות של ילדים מתוך הגישה הפסיכו-דינמית ואנסה לשתף בכמה תובנות מעשיות. 

פלג דור חיים, פסיכולוג
דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)

ילדים מביעים תוקפנות רבה במהלך חייהם, אנו כהורים מנסים להתמודד עם כך במגוון דרכים: אנו עשויים לנסות ולשוחח עם הילד, להפנות אותו לפסיכולוג ילדים וגם לנסות ולהעמיד לילד גבולות. פעמים רבות אנו עשויים למצוא את עצמנו חסרי אונים אל מול התנהגותם של ילדינו ולהרגיש שאנו מתקשים להתמודד באופן מיטבי עם הילד שלנו. 

על טיפול בתוקפנות מנקודת מבטה של מלאני קליין

אחת הסיבות המרכזיות שתוקפנות של ילדים עשוייה להחוות כקשה במיוחד היא בשל הציפייה של הורים למשפחה אידילית הרואה בגידול ילדים תהליך נעים, תמים וטהור. יחד עם זאת, פסיכולוגים ומטפלים כדוגמת מלאני קליין דיברו על הזיוף התרבותי שקיים בהסתכלותנו על הילדים (ראה: מיטשל, 1995). לטענתה של מלאני קליין, התרבות שלנו אינה מצליחה לספק את כלל הצרכים של הילדים. כהורים אנו מעוניינים לגלות אמפטיה כלפי הילדים שלנו. אך יחד עם זאת, אין לנו אפשרות לתת את המענה האולטימטיבי לילדים. מלאני קליין מדגישה את ההתפתחות של החוויה התוקפנית בילד (קליין, 1946/2002). התוקפנות מתחילה בשלב מוקדם בהתפתחותם של ילדים – תוך התיחסות לפיצול שהילד עושה בין השד הטוב לבין השד הרע.

הילד מרגיש מצד אחד שהאם נותנת מענה נכון, מדויק ומתאים לכלל צרכיו. ואולם, מן הצד השני הילד חש שההורה פוגעני כלפיו, שהוא אינו נותן לו מענה מתאים ואף אחראי לכאב ולאי הנחת שלו. על מנת להתמודד עם תחושותיו, הילד מפתח חוויה רגשית קוטבית - מחד גיסא האם נחוות כדמות אידאלית ומאידך גיסא האם נחוות כדמות תוקפנית. לטענתם של פסיכולוגים מבית מדרשה של קליין, הילד חווה לרוב את התחושה השלילית הזו כמשהו מכוון מצד ההורה, כאילו שאי הנחת נעשתה מתוך זדון ורצון לפגוע ולהרע. מתוך כך מובאת השאלה, כיצד על הורים להתמודד עם חוויה קוטבית זו?

הפיצול כמנגנון התמודדות

פיצול הוא מנגנון התמודדות עם תחושות רגשיות עזות (Klein, 1957). אנו עושים חלוקה של אדיאליזציה של אדם או נושא מסויים ודבלואציה של נושא אחר. הילד מתקשה להכיל את הקוטביות של ההורה ואינו מצליח להכיר בכך שהאם היא בד בבד גם טובה וגם רעה. חשיבה של פיצול, מאפיינת את הילדים בגילאים הצעירים, אולם היא לעיתים חוזרת באדם במצבי מצוקה, חרדה או משבר.

ניתן לבחון את תוקפנותו של הילד מתוך תהליך של פיצול. בדומה לכך שלילד קשה להכיר בעובדה שהאם היא גם טובה וגם רעה, כך גם קשה לו להכיר בתוקפנות של עצמו, בעובדת היותו גם טוב וגם רע בו זמנית. לילד קשה להכיר בכך שגם אצלו יש חלקים של אהבה, של תיקון ושל נתינה ובד בבד גם חלקים של כעס, של שנאה ושל רצון להרע. העמדה הדפרסיבית מוגדרת על ידי מלאני קליין כעמדה שבה הילד מצליח להכיל את הקוטביות של עצמו ושל הסובבים אותו ולראות גם את הטוב וגם את הרע באותו הזמן. להורים קשה לעיתים לראות את החלקים של הכעס ושל התוקפנות שלהם ולקבל את העובדה שלעיתים הם בד בבד גם אוהבים מאוד את הילד וגם כועסים עליו.

פיתוח של תפיסת מורכבות רגשית

התוקפנות היא חלק מחיינו כיצורים אנושיים - כהורים, יש ערך רב לכך שננסה לעזור לילד להכיל את כלל התחושות והרגשות הקיימות בתוכו. זאת, תוך הכרה הן בכוחות החיוביים והן בכוחות השליליים הנמצאים בתוך הילד.  כמו כן, עלינו לקבל את העובדה שגם בנו כהורים יש תוקפנות ושהיא מהווה חלק בלתי נפרד מההורות שלנו. עלינו להיות מודעים לנטייה שלנו ושל ילדינו לעשות שימוש במנגנון העבודה של הפיצול ולדעת לעבוד איתו עם הילד שלנו. למשל, כיצד נגיב כאשר הילד עושה פיצול ואומר:

"אני לא אוהב את הסבתה הזו" או... "אני לא אוהב את המורה הזו".

הנטייה הראשונה שלנו היא לומר:

"היא סבתא טובה, חבל שאתה לא אוהב אותה"

אולם חשוב שאנו ההורים נחקור את מה שנחווה אצל הילד שלנו כטוב ואת מה שנחווה אצל הילד שלנו כרע. ניתן לשאול את הילד: "מה אתה לא אוהב בסבתה?" במטרה לחקור את הכעס ואת התוקפנות של הילד.

תפיסתה של מלאני קליין לתוקפנותם של ילדים, מגיעה תוך התייחסות לעולם הסמוי והלא מודע. היא נכנסת לתוך הנפש של האדם מתוך מטרה להשיג ולתמלל אזורים אלו. כאשר קליין מדברת על טוב ורע, כוונתה לחוויה התוך נפשית של הילד ולאופן שחוויה זו נתפסת. היא איננה שואלת מה נכון עבור הילד, אלא אילו קונפליקטים מתעוררים אצל הילד. קליין הייתה פחות חד משמעית באמירתה מה נכון ומה לא נכון בגידול הילד. היא בחרה להזמין את ההורים להסתכל על סוג ההתקשרות שלהם עם הילד בצורה רחבה, שנכנסת מעבר לסוגיה של נכון או לא נכון עבור הילד.

התנהגות תוקפנית בבית הספר

חוויות של פיצול והשלכה, אינן מתרחשות רק בתוך הבית, אלא גם בבית הספר. כיתת התלמידים מתאפיינת בחוויות רבות של פיצולים. למשל, הילדה המקובלת עשויה להיתפס על ידי התלמידים כטוב המוחלט, והשעיר לעזאזל בכיתה עשוי להיתפס כרע המוחלט. זו היא חשיבה מתייגת ומפצלת. שכן, לילדה מקובלת חברתית יש סיבות רבות להיות בלתי אהודה על בני כיתתה, אולם לקבוצת התלמידים קשה לראות זאת באותו הזמן. התפקיד של מורים והורים בהקשר לכך, זה לראות את התופעה החברתית תוך חקירה והבנה של התהליכים העומדים בבסיס היווצרותם של התפקידים הללו. אנו רואים את התפקיד של נידוי בכיתה כדבר שיש להוקיע אותו במידית. תפיסה זו של הוקעת הנידוי היא נכונה ורצויה. אך בנוסף לכך, יש לחקור את התפקידים הללו בתוך הכיתה, להבין את היווצרותם ואת החרדה של התלמידים שהביאה לפיצול החד שיצר את התפקידים בתוך קבוצת התלמידים.

התהליכים הקבוצתיים המביאים להיווצרותם של תפקידים תוך כיתתיים, הם בלתי נמנעים. עם זאת, תהליכים אלו מתחזקים ומתעצמים ככל שחברת הילדים מתאפיינת יותר בתחושת חרדה וחוסר ביטחון. לפיכך, על מנת להתגבר על החרדות של ילדי הכיתה מפני הקבוצה ומפני עצמם, הם זקוקים למנגנוני הגנה של פיצול ושל השלכה. השלכה היא הנטייה להפקיד את התחושות שיש לנו כבני אדם, אצל אדם אחר. במילים אחרות, אנו מפקידים את התחושות שיש לנו ביחס לקבוצה וביחס לעצמנו על דמות חיצונית לנו, בכדי שלא נצטרך להתמודד עם החרדה שהתעוררה בנו. אם כן, כאשר אנו מבחינים בהשלכות ובפיצולים בכיתת התלמידים או בתוך המשפחה, עלינו לחקור את הנושא ולהבין את היווצרות התפקיד של אותו הילד. עלינו לשאול מה הקבוצה 'שמה' על הילד הזה ומה הוא מסמל עבורם. נוסף על הוקעת התופעה של שעיר לעזאזל, יש צורך לחקור את הכיתה ולהבין את הצורך של ילדי הכיתה להשליך על הילד את החלקים ה"רעים" שלהם ואת החלקים שהם מפחדים מעצמם.

אז מה עלינו לעשות כהורים?

כהורים, עלינו לנהל את עצמנו, אך גם לנהל את המשפחה ואת הילדים שלנו. הילדים שלנו מעבירים אותנו שיעור על עצמנו ומלמדים אותנו צדדים והיבטים חדשים של עצמנו. עלינו להיות מודעים לתהליכים הקבוצתיים הנובעים ממנגנוני הגנה של פיצולים ושל השלכות ולמקום של תוקפנות שאנו מתקשים לקבל אצל האחר ואצל עצמנו. טיפול בילדים, כולל כאמור את היכולת לעזור לילד לייצר אינטגרציה של ההיבטים התוקפניים והנעימים שלו בתוך עצמו. תהליך דומה המתרחש אצל פסיכולוג ילדים בטיפול פרטני, עשוי להתרחש גם בעבודה עם קבוצת ילדים, במקרה זה על המנחה, הפסיכולוג או המטפל לעבוד עם קבוצת הילדים על יכולתה של הקבוצה לנוע ממקומות של תפקידים נוקשים ולהכיל את התוקפנות שלהם כקבוצה, במקום למהר ולהשליכה על האחר.

אם כן, במקרה שאנו מבחינים בהתנהגות תוקפנית אצל ילדינו, כדאי לנו ללמוד ולהבין את אופיה של התוקפנות, לראות לאיזה צורך היא באה לתת מענה, לבחון את הפיצולים וההשלכות הקיימים אצל ילדינו ולהבין את הקשר שבין תוקפנות לבין חרדה. מומלץ למאוד להתייעץ עם פסיכולוג ילדים ולדון איתו בגורמים ובסיבות המביאים את הילד להתנהגות תוקפנית. במקביל לחקירה ולהבנת התופעה, חשוב לשלב בין הכלה של החרדה והמצוקה של הילד לבין שימת גבולות ברורה וסמכות הורית המתאימה לסיטואציה.

 
לקריאה נוספת
מיטשל ס' א' ובלאק, מ' ג'. (1995). פרוייד ומעבר לו, תולדות החשיבה הפסיכואנליטית במודרנית. הוצאת תולעת ספרים עמ' 145- 176.

קליין, מלאני "צרות עין והכרת תודה וכתבים אחרים 1946-1963, בתוך: יהושע דורבן, כתבים נבחרים, תרגום: רוה זילברשטיין, תל אביב: תולעת ספרים, 2002.

Klein, M. (1957). Envy and gratitude and other works: 1946-63/ New York: Delacorte, 1975

דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • 8 שאלות שכדאי לכם לשאול את היועץ או המטפל לפני שמתחילים

    בעידן שבו הורים מחפשים מענה מהיר לבעיות של ילדיהם, על מצע פורה מתפתח שוק של ייעוץ הורי שנותן מענה בשבלי התפתחותי, החל מהלידה ואפילו משלב ואפילו טרום לידה. כך קורה, שהשוק כיום בשירותי הדרכה בנושאי, הנקה, שינה, ליווי התפתחותי, וטיפול רגשי לילד והדרכת הורים. השאלה היא מה כדאי להורים לשאול לדעת על אותם יועצים ומדריכים לפני שהם מפקידים בידיהם את אחד הנושאים המשמעותי ביותר בחייהם? 

    עוד
  • לריב כדי להתפתח? כיצד לבנות מערכת יחסים בריאה בין אחים
    אין כמעט דבר שגורם לנו לתחושת סיפוק גדולה יותר מלראות את ילדינו חולקים, משתפים, צוחקים ונהנים יחד עם אחיהם. יחסים בין הילדים בבית משפיעים ישירות עלינו כהורים, כשהם חיוביים אנחנו מאושרים וחווים זאת כהישג הכי גדול שלנו, ומאידך, כשהם רבים ומקנאים זה עלול לעורר בנו תחושת כישלון ואכזבה ותסכול רב. כיצד נוכל לסייע להם לבנות מערכת יחסים בריאה? מאמר של רוית גולן, מטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים ומדריכת הורים.
    עוד
  • גיבוש זהות אצל בני נוער בגיל ההתבגרות
    גיל ההתבגרות זו תקופה בעלת השפעה חזקה על חיינו כבוגרים. היא כוללת שינויים גופניים, נפשיים ורגשיים. כיצד זהות של בני נוער מתגבשת בגיל ההתבגרות ומה הם השלבים המאפיינים את התגבשות הזהות בגיל ההתבגרות? מאמר של פלג דור חיים, פסיכולוג ילדים ונוער. 
    עוד
  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - רובי הצב
  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה