התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



טיפול בילדים עם הפרעת חרדה

במאמר זה נדבר על הפרעות חרדה בילדים. זו מתאפיינת תחושה של העדר שקט, מתח, דאגה וחשש מאיום או סכנה העשויה לבוא. לא תמיד ניתן לזהות את הסיבה הבלעדית המביאה להפרעות חרדה. אולם ישנם מספר גורמים העשוים לאפיין אותן, כגון היבטים אשיותיים בילד, אירועי חיים, סיבות גנטיות וסגנון חיים.

הורים ברשת
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

חרדה עשויה לפגוע בכלל האוכלוסיה: ילדים, בני נוער ומבוגרים. חרדה כוללת בחובה תחושה של העדר שקט, מתח, דאגה וחשש מאיום או סכנה העשויה לבוא. האדם החרד חש חוסר אונים מול תחושת הסכנה, המתבטאת בתסמינים פיזיולוגיים כגון קצב לב מואץ, עליה בלחץ הדם, תחושת דקירה בכל הגוף, נוקשות של השרירים וחוסר יכולת להתרכז. הפרעות חרדה הן אחת מהפרעות הנפשיות הנפוצות בקרב אוכלוסיה בריאה ומתפקדת ולהן מספר גורמים. שלא תמיד ניתן לזהות את הסיבה הבלעדית המביאה להפרעות חרדה. אולם ישנם מספר גורמים העשוים לאפיין אותן, כגון היבטים אשיותיים בילד, אירועי חיים, סיבות גנטיות וסגנון חיים. במאמר זה נדבר על הפרעות חרדה בילדים.

הפרעות חרדה אצל ילדים מהווה קבוצה של הפרעות, המפריעות לניהול החיים התקינים בבית, בבה"ס ובמפגש עם חברת הילדים. ישנן הפרעות חרדה כלליות הנובעות מגירוי מעורפל שאינו מאיים על מרבית אוכלוסיית הילדים הרגילה וישנם הפרעות חרדה מצביות, הנובעות ממצב העשוי להתפס כמסוכן עבור מרבית הילדים, אולם לא יביא את כולם למצב של שיתוק, חוסר אונים וחרדה. ניתן להעריך שבין 5 ל 10 אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מהפרעות חרדה בעוצמות שונות. אחוזים גבוהים בהרבה מוערכים לגבי קיומה של הפרעת חרדה כלשהי במהלך החיים, רוב האנשים עוברים לפחות תקופה אחת בחיים המאופיינת ברמת חרדה גבוהה, בין אם היא מאובחנת פורמלית כהפרעת חרדה, ובין אם היא קיימת כחלק מהחוויה האנושית.

הפרעות חרדה בילדים הן נפוצות בתקופתנו ומושפעות מאורך החיים המודרני. חוקרים רבים מייחסים את החמרת תופעות החרדה בילדים בהתיחס לאורך החיים המודרני הכולל תחושות של ניתוק וניכור. בתקופה המודרנית אנו נוסעים לעבודה דרך כבישים מהירים, אוכלים אוכל מעובד, מבלים חלק ניכר מזמננו מול מסך הטלוויזיה או מול צג המחשב. אין לנו קשר עם השכנים ולעיתים יש לנו קשר מועט מאוד עם משפחתנו. אף כשאנו קונים מזון אורגני בחנות טבע, אנו רוכשים גלולות טבעיות של ויטמינים בתוך קופסת פלסטיק מודרנית שיוצרו באופן תעשייתי. ילדים שגודלו בתחילת המאה הקודמת ע"י סבים וסבתות חיו בתוך המשפחה המורחבת. קצב החיים המודרניים עלה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים. דבר שמשפיע על משפחתו של הילד, על הדרישות מהילד ועל אופי החיים בבית הספר ובבית. בתקופה שלנו, אנו מתמודדים עם תמורות ללא תקדים בשינויים טכנולוגיים ובשינויים סביבתיים, אשר הולכים ומואצים, ללא יכולת מצידינו ומיכולתם של ילדינו להטמיע את השינויים הללו אצלינו ולהתאים את עצמנו לסגנון החיים החדש. הדבר דומה במידה מסוימת לנהג רכב הנוסע ומאיץ בירידה וחושש בכל רקע לאובדן הבלמים והשליטה. מצב כזה יוצר כמובן חוסר אונים ולחץ ומגביר את הסיכוי שאנו נצטרך להתמודד עם גורמי לחץ ומתח.

הפרעות החרדה בילדים מחולקות לקטגוריות בעלות שוני משמעותי ביניהן. המשותף בין כולן הוא מנגנון נפשי דומה, אולם ההתמודדות הנפשית השונה עם החרדה יוצרת תגובות שונות. ה DSM-4 מבחין בין חמש הפרעות חרדה: הפרעת חרדה מוכללת, פוביות, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, הפרעות פוסט טראומטיות והפרעות פאניקה. בדרך כלל תאובחן הפרעת חרדה אחת בכל זמן נתון, אולם תתכן גם אבחנה משנית בנוסף לאבחנה העיקרית. למרות שכיום ישנם טיפולים יעילים למדי בתופעה, מחקרים מראים כי פחות משליש מהסובלים מהפרעת חרדה פונים לטיפול ובכך מקשים על יכולתם להתמודד עם תופעת החרדה בשלב מאוד יותר. 

התהליך המאפיין הפרעות חרדה

ניתן לחלק את הפרעות החרדה בילדים לשני מרכיבים. מרכיב אחד הוא חרדה קבועה ואילו המרכיב השני הוא התקף החרדה. החרדה הקבועה נמצאת אצל הילד ברקע כל הזמן והיא עשויה לגרום לילד להימנע מן הגירוי הגורם להתקף החרדתי. לדוגמה ילד קלסטרופובי עשוי להימנע מלהיכנס לחדרון צפוף בבה"ס, למעלית בבניין וכו'. כהורים לילד בעל הפרעות חרדה, חשוב להבין את המנגנון העומד מאחורי תהליך זה, שכולל הערכה ראשונית והערכה משנית לגורם המלחיץ.
ראשית יש להבחין בין תחושת פחד לבין תחושת חרדה. פחד נוצר על ידי גורם ספציפי אותו הילד עשוי לתפוס כמאיים, הילד יכול לזהות את הגורם המאיים ולהתיחס אליו ואילו חרדה היא רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי החיצוני המסוים. כמו כן, פחד נתפס כנקודתי, כמיידי וכניתן לשליטה ואילו חרדה עשויה להיווצר כתוצאה של גורם המהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש, אשר איננה ניתן לשליטה.
כאשר הילד נתקל באירוע שעשוי להלחיץ אותו, מתרחש תהליך הערכה הכולל הערכה ראשונית שבו הילד קובע עד כמה המצב שאליו הוא נקלע עשוי לאיים עליו. לאחר מכן מתבצעת הערכה משנית, שבה הילד בוחן את אופני התגובה האפשיריים ומעריך מה הם המשאבים שלו להתמודד עם החרדה. תגובותו של הילד לאירוע המלחיץ היא תחושת הפחד והיא מורכבת מאוסף של תגובות פיזיות הכוללת קצב לב מוגבר, נשימה מוגברת, הזעה וכו'. לתחושת הפחד יש גם תגובות רגשיות כגון אימה ופאניקה ותגובות קוגניטיביות כגון קשיי ריכוז והערכת מצב לקויה. החרדה היא תגובת הפחד מפני גורם כללי ובלתי מוגדר. המערכת האחראית ליצירת תגובות פחד וחרדה היא מערכת העצבים האוונומית, המקשרת בין מערכת העצבים המרכזית לבין החלקים הפריפריאליים.
 

 התקף חרדה

לאחר שהבנו את התהליך אותו הילד עובר בטרם התקף החרדה ובהתהוותו, יש להבין מעט את תהליך התקף החרדה. התקפי החרדה מאופיינים בהופעה פתאומית של פחד, הנובע לרוב מגירוי חיצוני או פנימי. הילד עשוי לחוש אינה ובהלה ועשוי לחוש בתגובות הפיזיולוגיות עליהן דיברנו כגון עליה בקצב הלב, רעד בגוף וכו'. יש לזכור שהתקף החרדה עשוי להיחוות אצל הילד באופן טראומטי וקשה, הילד עשוי לחוש מצוקה נפשית קשה בעקבות ההתקף ולחשוש מהתקף הבא. ההורים גם הם עשויים לחוות חוויה קשה וטראומטית ולעיתים למנוע מהילד לבוא במגע עם הגירויים שהביאו אותו למצוקתו הראשונית. מסיבות אלו, חלק מהטיפול בהתקפי חרדה מתמקד בקבלה עצמית והבנה שהתקף החרדה אינו מנבא סכנה אמיתית. כאשר החשש מפני התקפי חרדה פוחת, פוחתת באופן משמעותי המצוקה ובסופו של דבר גם תדירות ההתקפים. ניתן כאמור להבחין בין סוגים שונים של הפרעות חרדה. להלן נתן סקירה של כמה מהם.
חרדה כללית
חרדה מוכללת נוגעת למספר רחב שלפעילויות ואירועים בחיים, המתבטאים בחוויה של חוסר מנוחה, מתח, קשיי ריכוז, נטייה לעייפות, עצבנות וקשיי שינה. המוח עסוק בדאגות חוזרות, כלכליות, הדאגות משתלטות באופן הדרגתי על הילד ועם הזמן הוא קובע את סדר יומו לפי כמות הדאגות ועוצמתן. מטפלים רבים טוענים שהפרעת חרדה מוכללת נגרמת עקב הנחות מוטעות, אשר מתפתחות בשל ריבוי אירועים שליליים ובלתי צפויים בחייהם של הילדים הסובלים ממנה. ילדים הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת עשוים להחזיק בהנחות בלתי הגיוניות, אשר גורמות להם לפרש סיטואציות רבות כמסוכנות מאוד ולהגיב אליהן בחרדה. כמו כן, ילדים עם הפרעת חרדה מוכללת עשוים להחזיק בהנחה סמויה שהם מצויים בסכנה מתמדת העשויה להוביל אותם לחשבות ולדימויים מעוררי אימה.

הפרעות פאניקה

סוג אחד של הפרעת חרדה זו הפרעת פאניקה – התקף פאניקה מאופיין בפרפורי לב, דגדוג בגפיים, הזעה, גלי חום וקור, רעד, כאבים בחזה ותחושת חנק. ילדים הסובלים מהתקפי נאניקה חוזרים ונשנים, עשויים לחוות את התחושות הללו גם ללא סיבה ממשית נראית לעין. תופעה זו מאפיינת בני נוער ומבוגרים יותר מאשר ילדים, זאת מכיוון שהתקף פאניקה מלא מופיע רק אצל אנשים שהגיע לבשלות פיזית וקוגניטיבית. כמו כן, הפרעה זו שכיחה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. הטיפול בהפרעות פאניקה עשוי לכלול שילוב של תרופות וטיפול קוגניטיבי. תרופות אנטי דכאוניות יעילות לטיפול בשמונים אחוז מהמקרים. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בנסיון לתקן את הפרשנות השגויה של התחושות הגופניות. ניתן ללמד את המטופל לגבי הבסיס הביולוגי לתחושותיו וליידע אותו כי הוא נוטה לפרש אותן באופן שגוי. מטפלים עשויים ליייצר מצבי פאניקה באופן ייזום ולעזור למטופל להתגבר עליהם תוך כדי הדרכה ותמיכה מבוקרת מצד המטפל.

פוביות

פוביה היא פחד קבוע ובלתי הגיוני מפני עצם, פעילות או מצב. פוביות עשויות לגרום לילד למצוקה רבה ולפגיעה במישורים רבים של תפקודו. הילד עשוי לנסות ולהמנע ממגע עם מושע הפוביה, דבר שעשוי להגביל מאוד את תפקודו של הילד ולהקשות על התמודדותו עם הסובב אותו. עבור ילדים, פוביות עשויות להופיע באופן פתאומי ולהיעלם עם עצמן תוך כמה שנים. אולם פוביות המתפרצות בגיל ההתבגרות מחייבות טיפול, שכן הן עשויות להתקבע וללוות את האדם במהלך חייו.
הטיפול בפוביות יכול להעשות בטיפול התנהגותי. המטפל יוצר חשיפה נוספת לגירוי המותנה האפשרת לילד או למבוגר להכיר בכך שגירוי זה אינו מזיק. ההכחדה של הפוביה תתרחש לאחר שהילד יצליח להגיע למגע עם מושא הפוביה. ניתן להבחין בין טיפול בטכניקה של חשיפה חוזרת לעצמים או למצבים מעוררי פחד, הנקראת דה – סנסיטיזציה לבין מגע חוזר ואינטנסיבי עם מושאי הפחד במטרה להביא להכרה כי הגירויים אינם מסוכנים. גישה זו נקראת הצפה. בגישה זו המטפל מאלץ את המטופל להתעמת עם מושאי הפחד שלו ובאופן מיידי. כמו כן, המטפל יכול לעזור למטופל להתמודד עם הפוביה באמצעות למידה ממודל. המטפל מתעמת עם מושא הפחד ומדגים את חוסר הסכנה של מושא זה למטופל.

חרדה אובססיביות קומפולסיביות

חרדה אובססיבית קומפולסיבית קשורה למחשבות בלתי נשלטות החוזרות לראשו של הילד אותן הוא מלווה בטכסים חוזרים. ילדים בעלי חרדה אובססיבית קומפולסיבית עשויים להקפיד באופן נוקשה על סדר וניקיון או להתלבט כל הזמן ללא יכולת להחליט. במקרים קלים הדבר לא מורגש, אך במקרים קשים קיים שיבוש תפקודי נרחב בכל תחומי החיים – בבה"ס ובביתו של הילד.
 

חרדה פוסט טראומטית

חרדה פוסט טראומטית נקראת גם הפרעת דחק או PTSD זו היא חרדה בלתי פוסקת אחרי אירוע שהיוה איום ממשי לחיים כגון: תאונת דרכים, טביעה בים, אירוע אלימות קשה וכו. חרדה פוסט טראומטית עשויה להיות חריפה או כרונית. במקרים הללו קיימת חשיבות גבוהה להתחלת הטיפול מוקדם ככל הניתן.

הטיפול בהפרעה פוסט טראומטית משתנה בהתאם לאופיו של הילד ובהתאם לאירוע הטראומתי אותו הוא עבר, אולם חשוב לשלב טיפול קהילתי הכולל תמיכה חברתית ורגשית רבה עם טיפול רגשי הכולל מרחב להבעת רגשות ולליבון של קשיים ובעיות. כמו כן, ישנה חשיבות ללוות את הילד במהלך תקופה ארוכה לאחר האירוע הטראומתי, על מנת למנוע חזרה של התסמינים בהמשך השנים.
 
לסיכום: הפרעת חרדה בילדים אינה תופעה נדירה, היא הפכה להיות שכיחה יותר בעידן המודרני והיא עשויה לאפיין את ילדינו. הפרעות אלו מתחלקות למגוון רחב של תסמינים, הטיפול בהן הוא מגוון וצריך להיות מותאם לאופיו של הילד ולאופיה של הפרעת החרדה. במקרים רבים מטפלים ממליצים על שימוש בתרופות אנטי דכאוניות (SSRI) כנגד החרדה ובפעמים אחרות מומלץ על טיפול התנהגותי קוגניטיבי, שבמהלכו עובדים עם המטופל על התמודדות עם הסיטואציה המאיימת, תוך כדי יצירת שינוי בתהליך החשיבתי ושימוש בהיגדים פנימיים חיוביים. כמו כן, ניתן לשלב את הטיפול בטיפול בביו פידבק, העובד על התסמינים הגופניים של חרדות. לבסוף, מומלץ לשלוח את הילד לטיפול רגשי שיקל עליו להתמודד עם ההשלכות של החרדה ועם התמודדותו עם הסביבה גם לאחר שתסמיני החרדה נחלשו. לרוב, הורים מרגישים צורך לקבל הדרכת הורים, על מנת לעזור להם להתמודד עם ההשלכות המשפחתיות על הפרעת החרדה של הילד וכן על מנת לקבל הדרכה על בחירת הטיפול המתאים עבור הילד ועבור המשפחה.
כתבו: צוות הורים ברשת
חזרה לתחילת המאמר
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • גיבוש זהות אצל בני נוער בגיל ההתבגרות
    גיל ההתבגרות זו תקופה בעלת השפעה חזקה על חיינו כבוגרים. היא כוללת שינויים גופניים, נפשיים ורגשיים. כיצד זהות של בני נוער מתגבשת בגיל ההתבגרות ומה הם השלבים המאפיינים את התגבשות הזהות בגיל ההתבגרות? מאמר של פלג דור חיים, פסיכולוג ילדים ונוער. 
    עוד
  • התמודדות עם חרדה של ילדים בעקבות החרפת המצב הבטחוני

    התקפות הטילים התכופות, שהפכו להיות נחלתם של רבים מתושבי הדרום, הפרו השבוע את שגרת הערב של רוב תושבי מדינת ישראל ומעוררו חוסר שקט ואי ודאות. במאמר זה נסקור בקצרה את תסמיני החרדה וכיצד נוכל לסייע לילדנו להפחיתה.

    עוד
  • פסיכולוג ילדים ופסיכולוג מבוגרים
     מה ההבדלים בין פסיכולוג ילדים לבין פסיכולוג מבוגרים. מאמר קצר המסביר את ההבדלים בין דרכי הטיפול ולמי הוא מתאים.
     
    עוד
  • פסיכולוגיה ופסיכולוגים - קצת סדר בבלאגן
    על ההבדלים בין סוגי הפסיכולוגים השונים, מי הוא פסיכולוג מוסמך? וכיצד מושפע אופי הטיפול והתוצאות לפי סוג הפסיכולוג עוד
  • טיפול בתוקפנות של ילדים

     ילדים מביעים תוקפנות רבה במהלך חייהם, אלו יכולים לבוא לידי ביטוי במריבות, בצעקות ובהתפרצויות זעם. כהורים, ננסה להתמודד עם תוקפנות של ילדינו במגוון דרכים, כגון הצבת גבולות, הסברים ושיחות וגם בעת הצורך על ידי הפניה לאיש מקצוע. ואולם, פעמים רבות אנו עשויים לחוש בילבול בהקשר למענה המתאים עבור התנהגותו התוקפנית של הילד. במאמר אדון בתוקפנות של ילדים מתוך הגישה הפסיכו-דינמית ואנסה לשתף בכמה תובנות מעשיות. 

    עוד