התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



התפרצויות זעם של ילדים - 5 דרכי התמודדות

הורים וילדים מתמודדים באופן יום יומי עם כעסים. לעיתים הכעס עוצמתי, חזק ובלתי נשלט. תחושה זו של ילד, המובילה גם לצרחות ולכעסים חריפים, נקראת התקף זעם. פלג דור חיים, פסיכולוג חינוכי לילדים ונוער, מתייחס לגורמים הרגשיים של התופעה ומסביר על 5 דרכים להתמודד עימה. 

פלג דור חיים, פסיכולוג ילדים ונוער
דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)

אילו היינו ההורים נוהגים כמו ילדנו כשהם מתפרצים מזעם ככל הנראה גם היו המומים. צפו בסרטון הבא.



אז כיצד מתמודדים עם התפצויות הזעם של ילדנו כשבבוקר הילד צורח שהוא לא רוצה ללבוש את המכנסיים הכחולים ולא את החולצה הכתומה. הילד גם מסרב ללבוש את הגדים החדשים שהוריו קנו לו. ליד השולחן, הילד כועס, מסרב לשתות את מיץ התפוזים ואינו מוכן כלל לשבת ליד השולחן, הוא מתחיל לרקוע ברגליו, לצרוח ולרוץ ברחבי הבית כשהוא כועס ורוגז. ובכל זאת כהתקף הזעם מתרחש בבית, ההורים בדרך כלל מצליחים לשמור על איפוק, אך התקפי זעם של ילדים ובני נוער יכולים להתרחש בציבור וכשאלו קורים, הורים נמצאים במצב מביך ולא נעים כלפי הסובבים אותם. 

האם ההורים אשמים?

סצנה מסוג זה, קוראת לכולנו, המתמודדים עם מצבי הרוח של ילדינו. אנו נוטים לשאול את עצמנו, מה עשינו שאינו כשורה, כיצד חינכנו לא נכון את הילד, ויותר מכך, אנו מנסים להבין כיצד להגיב להתפרצויות הזעם האלו שיש לילד שלנו. כהורים לילדים, אנו חשים מתוסכלים מהתנהגותו של ילדינו ולעיתים אף חסרי עונים. לשם מתן מענה לשאלה: כיצד להתמודד עם התפרצויות זעם של ילדים, עלינו להבין את התנהגותו של הילד.

מה קורה במוח בעת התקף זעם?  

הילד בזמן התקף זעם מתמלא בפרץ של אדרנלין, המונע ממנו לבצע חשיבה הגיונית ורציונאלית של מהלכיו. במושגים נוירופסיכולוגיים מדובר על השתלתות של המערכת הלימבית על המוח והחלשת השפעתם של האיזורים הפרה פרונטליים במוח. על כן, בזמן התפרצות זעם, הדיבור הרציונאלי מושהה לטובת הדיבור הרגשי. בזמן התקף זעם, הילד נכנס למקומות הכי נוקשים שלו ותגובתו להתנהגות ההורית, אינה זהה לזו שבה הוא נוהג בעת רגיעה. לרוע מזלנו, הלחץ והחרדה שמעוררת התנהגותו הנזעמת של הילד, ממלאת אותנו באדרנלין גם כן ומוציאה מאיתנו התנהגות נוקשה, רגשנית וכעסנית גם כן. במקרים אלו, התנהגותו הזועמת של הילד עשויה לגבור והמפגש שבין הילד להוריו יביא לתסכול הדדי ולכעס רב עוד יותר.

הורים לילדים עם התפרצויות זעם, מתמודדים עם התנהגות בלתי רציונאלית של ילדם ובשל כך מוצאים את עצמם פעמים רבות, מתוסכלים עוד יותר. הם מחפשים מגוון רחב של פתרונות ומוצאים את עצמם אבודים בשלל העצות הרחב.

3 דרכי התמודדות 

1. אפשרו לילד לכעוס. אולם, נראה כי הפתרון להתפרצויות הזעם של הילד, הוא בהתנהגות הפשוטה, הטבעית והאינטואיטיבית ביותר, להגיב בהכלה וברוך. יש לאפשר לילד לכעוס זמן מה, לשקף לו, כי כהורים אנו שורדים את התנהגותו הכעוסה, כי איננו חוששים או נלחצים מהכעס שלו. לאחר כמה רגעים קצרים, כדאי לגשת אל הילד ולהציע לו הכלה, חיבוק ואהבה.
במילים אחרות, כדאי להרגיע את הילד במילים רגועות ולאחר מכן להעניק לו רוגע בסיסי ויסודי ביותר המצוי במגע הגופני. בהתנהגות זו שלנו כהורים, אנו מכילים את ההתנהגות הדיכוטומית של הילד שלנו המורכבת משחור ולבן, ומלמדים אותו על תפיסה גמישה ומאפשרת.

2. הבינו כי התקף הזעם הוא ביטוי לקושי.  התקף זעם הוא ביטוי לקושי של הילד, הוא חוויה של איום על העצמי. כאשר אנו מתבוננים על התנהגותו של הילד ומפרשים אותה כתוקפנות, כאילו והילד מנסה להביך אותנו, להכעיס אותנו וכו' אנו נמצא את עצמנו כועסים ומתוסכלים עוד יותר. אולם, במידה ונדע לראות את התקף הזעם של הילד כביטוי לקושי ולחוסר יכולת שלו להתמודד עם העולם, אנו נדע להעניק לו בתמורה הכלה וחום. מדברת על כך אמא לילד עם התקפי זעם: "היום, כאשר יש לילד שלי התקפי זעם, אני אומרת לו במילים שקטות שאני מרשה לו לכעוס וכאשר הוא יחוש שהוא רוצה להירגע, שיבוא אלי. הוא זועם כמה זמן ולאחר מכן נגש אלי ומקבל ממני חיבוק".

3. התייחסו להתקף הזעם כחוויה סובייקטיבית והתמודדות עם תסכולים. דונאלד ויניקוט התיחס למעבר של הילד ממקום אובייקטיבי למקום הסובייקטיבי. אחד המושגים המרכזיים בהקשר זה הוא עקרון המציאות – הילד מתנסה בחוויות ראשוניות של הכרות עם ילד אחר ובפעילויות של משחק. הילד מפגיש בין העולם הסובייקטיבי שלו הכוללים דחפים ותשוקות, עם המציאות הדורשת ממנו לרסן את עצמו לעולם החיצוני. השאלה שיש לשאול לפיכך, הינה כיצד נוכל כהורים לעודד את הילד להתמודד עם המציאות שסביבו. השאלה נוגעת גם לכמה הילד חווה את נסיונותיו להסתגל למציאות כמשתלמים, עד כמה נסיונותיו להתמודד עם התסכולים הכרוכים בויתור על תשוקותיו ככדאיים וכשווים את המאמץ הכרוך בכך.

4. השתמשו במשחק ככלי להתמודדות. בהמשך התבגרותו של הילד, עליו ללמוד להסתדר בעצמו ולבחון את מה שקורה לו במפגש עם העולם (קראו הדרכת הורים בנושא: לעזור לילד להיות עצמאי). הילד בוחן את השאלה, עד כמה הוא יכול להמצא עם עצמו ללא הנוכחות המרגיע של האחר. יכולתו של הילד להתמודד עם זעם, נגועת גם ליכולתו של הילד לנוע בין רצונותיו, כגון: רצונו להישאר במיטה בבוקר, לקחת את הטושים מהתיק של האם, לבין יכולתו להתרחק מהממשי ולראות את הסמבולי. ויניקוט מדגיש את המשחק כשלב חשוב בהתפתחות הסימבולית (ראה מאמר העוסק באופן שבו משחק מפחית לחץ וחרדה אצל ילדים). למשל, כאשר הילד חוזר הביתה לאחר ביקור אצל הרופא ומשחק בבית ברופא וחולה, הוא נותן ביטוי לחשיבה הסמבולית שלו. באמצעות המשחק, הילד עושה את המעבר בין המקום האובייקטיבי לבין המקום של החוויה הסמלית. 

5. נהלו דיאלוג. שלב נוסף וחשוב בהתפתחותו של הילד נוגע לדיאלוג עם ההורה. האם משתלבת בתוך המשחק של הילד, היא מאותתת לו שהוא הצליח, שהוא יכול להיות לבד ושהיא תחזור לאחר שהשאירה אותו בלעדיה. זהו מרחב מוגן הכולל בתוכו גם החלה, אך גם סימון של מרחק. התרחקות עם ידיעה ברורה שהאם תחזור. היכולת של הילד להיות לבד ולהרגיש במקום פנימי שהוא לא לבד, נותנת לו את הכוח להתגבר על הקשיים הרגשיים שלו ועל הסערה הרגשית המתחוללת בתוכו.

לסיכום, כאשר אנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם בתפרצויות זעם של ילדנו חשוב שנעניק לילד את החוויה שהוא אינו לבד. בהמשך, חשוב לפתח את השפה הסמבולית ולתגבר את המשחק הדמיוני עימו, כך שהוא ילמד להעניק סמלים למצוקות, לתשוקות ולמאוויים שלו כילד. במידה וההורה אינו מתמודד עם התקף הזעם לאורך זמן, אני ממליץ לפנות לפסיכולוג ילדים, שיוכל לסייע לכם ההורים בתמיכה ובעזרה לילד שלכם.  

דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • כיצד נסביר לילדים את ההבדל בין רוצה לבין צריך?
    ילדים זקוקים לחוקים וגבולות – אלה מקנים להם תחושה של קביעות, יציבות, סדר, ארגון והיגיון, וכך הורים רבים נוטים לשלול מראש רצונות של ילדיהם. אז במקום לומר "לא!" בואו נבדוק כיצד נוכל ללמד את הילדים שלנו את ההבדל בין רוצה לצריך. מאמרה של אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר. 
    עוד
  • משא ומתן אפקטיבי עם ילדים – איך עושים את זה נכון?
    תנסו להיזכר רגע איפה למדתם לנהל משא ומתן? אתם חושבים שאתם יודעים לנהל משא ומתן בצורה אפקטיבית? עצרתם פעם לחשוב איך הייתם רוצים שהילדים שלכם ינהלו משא ומתן כשיגדלו? זה מאמר בשבילכם
    עוד