התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



התמודדות עם חרדה של ילדים בעקבות החרפת המצב הבטחוני

התקפות הטילים התכופות, שהפכו להיות נחלתם של רבים מתושבי הדרום, הפרו השבוע את שגרת הערב של רוב תושבי מדינת ישראל ומעוררו חוסר שקט ואי ודאות. במאמר זה נסקור בקצרה את תסמיני החרדה וכיצד נוכל לסייע לילדנו להפחיתה.

הורים ברשת
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

עם השנים, אנו המבוגרים פיתחנו מנגונני הדחקה התורמים לתפקוד היומיומי שלנו בעתות חרדה. אך ילדנו , בעיקר פעוטות, ילדים בגיל הרך, אינם מפותחים מספיק על מנת להיעזר במנגנוני הדחקה המסייעים להתמודד עם חרדה בעת מצוקה. כיצד אם כן נוכל לסייע להם להתמודד עם החרדה מהתקפות הטילים?

תפקידינו כמבוגרים הוא לתווך לילדים את המצב

ילדים קטנים מחברים יחד פיסות מידע, מכלל הסובב אותם, הם "סופגים" את האווירה ומבינים היטב את המתרחש, הם שומעים את ה'מנגינה', וטון הדיבור שלנו המבוגרים. גם אם הם אינם באיזור בו מתרחשת ההתקפה , הם עשויים להראות סימני מצוקה או תסמינים של פוסט טראומה.

התוצאה הנפוצה ביותר, שבמפגש עם פעילות טרור, הינה תחושת חרדה. חרדה הינה תחושה פיזית שמטרתה לעזור לנו לאגור כוחות של התמודדות מול סכנה. אצלינו המבוגרים, חרדה יכולה לבוא לידי ביטוי בדופק מואץ, הזעת יתר צורך במתן שתן, כאבי בטן, שלשולים, הרחבת האישונים, סחרחורות והתעלפויות, ועקצוצים בכפות הידיים. מבחינת ההשלכות ארוכות הטווח, חרדה עשויה לגרום לבעיות שינה, רגזנות, חוסר מנוחה, חוסר אנרגיות וקושי בתפקוד היומיומי על כלל היבטיו.

שימו לב לאותות מצוקה של ילדכם

חשוב לשים לב להתנהגויות שונות מהרגיל העלולות לאותת או מצוקה או על חרדת יתר של הילד ולפנות להתייעצות עם מומחים במקרים אלו. חשוב לדעת, כי טבעי שיהיו בתחילה תגובות שונות מהרגיל. כאשר ילדנו שרויים במצב של חרדה, נוכל להבחין בתסמינים אחרים הנפוצים שבינהם: כאבי ראש ובטן, פחד מרעשים, פחד מחושך, התפרצויות בכי בלתי נשלטות והרטבה חוזרת ונישנית במיטה, הפרעות באכילה ובשינה וקשיים בלימודים שהחלו לפתע. ישנם ילדים, שמבטאים חרדה בהצמדות "אובססיבית" להוריהם, הבעת רצון לישון במיטת ההורים וחוסר רצון ללכת ללכת למסגרות (לגן ולבית הספר). התגובות לחרדה שונות בכל גיל, כך: ילדים בגיל הרך יכולים להגיב בהיצמדות להורים, בכי וחזרה להתנהגויות רגרסיביות כמו הרטבה, מציצת אצבע ופחד מהחושך והם עשויים להתלונן על מחושים שונים כמו כאבי בטן או כאבי ראש. ילדים בגיל בית הספר עלולים להגיב בכעס, בירידה בהישגים בלימודים בתוקפנות ובאי שקט. בגיל ההתבגרות הם עלולים להסתגר ולהתבודד או ליטול סיכון לא מבוקר.

כיצד נוכל לעזור לילדנו להתמודד?

במאמר זה נציע מספר דרכים שיכולו לסייע לכם להפחית את החרדה ולהחזיר ביטחון לילדכם. ראשית עלינו להבין, כי הילדים שלנו מושפעים ממצב הרוח שלנו כהורים. הרגשות ומצב הרוח שלנו כהורים משפיע על זה של הילדים שלנו גם בלא שנדבר איתם בגלוי על מצב החירום. ככל שאנו כהורים נתנהג בצורה לחוצה המאופיינת בחרדה ובבהלה, הילדים שלנו יחושו פחות מוגנים ותחושת החרדה שלהם תתעצם. ככל שאנו כהורים נהיה ההורים רגועים יותר, כך הילדים יקבלו מסרים מרגיעים יותר. הילדים סומכים עלינו כהורים, וככל שיהיו חזקים ובריאים יותר, כך נייצר עבורם סביבה טובה יותר. לפיכך, ישנה חשיבות להקפיד לשדר תחושה של שליטה, של רוגע ושל יכולת להתמודד עם המצב. ככל שנהיה כהורים רגועים יותר, כך גם הילדים שלנו יחושו מוגנים ובטוחים.

מתן מידע באופן אחראי – חשוב לספק לילדים מידע על מה שקורה, בצורה אחראית ומותאמת לגיל שלהם. חשיפה לפיסות מידע ותמונות קשות מלחיצה את ילדנו, דאגו לספק לילדכם מידע בהתאם לגיל שלהם. כלומר, לתווך לחשוף אותם לאינפורמציה באופן כזה שהם יכולו ל"עכל" אותה. בגם ובמידה והם אינם שואלים, מאחר והם ייחשפו למידע בדרכים שונות. כדאי להקשיב לילד בלי לנסות לשלוט בשיחה או לכוון אותה, ולענות על שאלותיו גם אם הן קשות ומפחידות. עם זאת, אין צורך לתאר בדרמטיות או בפירוט יתר אירועים קשים. ככל שהילדים קטנים יותר, כך מושגי זמן ומרחב פחות מפותחים. הילדים אינם מזהים עד כמה הסכנה קרובה אליהם ולכן הם יתקשו להבין שטיל שנפל רחוק אינו מהווה סכנה ממשית עבורם.

חשיפה מותאמת גיל לאמצעי התקשורת – ילדים מושפעים במיוחד מהדברים שהם רואים באמצעי התקשורת. הטלוויזיה והרדיו מגלים נטייה להציף אותנו בפרשנויות ובמראות חוזרים ונשנים של אירועים קשים, כגון נפילת טיל או אירוע טרור. מראות קשים אלו עשויים לגרום לילדים נזק ממש להתפתחותם הרגשית ולהעצים תחושת חרדה. לכן, יש ערך רב לכך שנאפשר לילדים לראות חדשות המותאמות להם, שנגביל ושנווסת את הצפייה באירועים קשים.

יצירת מצב שליטה ע"י שגרה וחלוקת תפקידים – שגרה ולוח זמנים קבוע מסייע לבני האדם ככלל להתמודד עם אירועים קשים ובלתי צפויים. השגת תחושת שליטה היא חשובה במיוחד בזמן של אירועי חירום, מכיוון שתחושת חרדה, מתעצמת בחוויה של היעדר שליטה בחיים ואי וודאות. מצב שגרה מחזק את היכולת שלנו להרגיש שליטה בסובב אותנו ולחזות את ההתנהגות שלנו. ילדים זקוקים לשגרה במיוחד. השגרה מעניקה לילדים תחושת ביטחון ושליטה בסביבה שלהם. ניתן לחזק תחושת שליטה גם על ידי חלוקת תפקידים לילדים. מילוי תפקידים במשפחה עשוי להעניק לילד תחושת ביטחון ויכולת. בתקופה של איום ממשי, אפשר להסביר לילד איך להתנהג בעת אזעקה או מצב חירום אחר בבית, בגן או בבית הספר; המידע יעניק לו הרגשה של הבנה ושליטה במצב.ניתן לעשות חזרה על הפעולה שיש לבצע בעת שמיעת אזעקה וכמו כן לאפשר לילד להכין תיק עם חפצים שחשובים לו, אותם הוא יקח למרחב המוגן. אפשר גם להטיל עליו משימות קלות שעליהן יהיה אחראי בשעת חירום, כמו להפעיל את הטלוויזיה במקלט או בחדר האטום כשנשמעת האזעקה.

עיבוד תחושות ורגשות - חשוב לדבר עם הילדים על התחושות שלהם. אפשר לעודד את הילדים לבטא את הפחדים שלהם בדרך יצירתית כמו ציור, כתיבת סיפור, יומן או מכתבים לקרובי משפחה או לחברים. חשוב שנבהיר לילדים שלנו שרגשות פחד או כעס הם לגיטימיים ונורמליים. יש מקום להבהיר לילדים שלנו שהפחד שהם חשים הוא נורמלי, ולחזור על כך מספר פעמים על מנת לסייע לילד להבין את המשמעות של הפחד מאירועי הטילים..חזרה על אותן שאלות והקשבה לאותן תשובות מוכרות, עשויה להעניק לילד תחושת ביטחון. בשיחה אפשר לתת כדוגמה אנשים משמעותיים בחיי הילד, ולהסביר לו שגם הם וגם חבריו לכיתה ולגן מרגישים מפוחדים או כועסים לפעמים. במידה והילדים צופים בטלוויזיה, יש ערך לכך שנצפה יחד איתם ולננסה לדבר איתם על מה שאנו רואים, וכך להסביר להם תכנים ומושגים שהם לא מבינים.

הרגעה בלתי מילולית

כדאי להרגיע את הילד על ידי מגע וחיבוק ולהבטיח, להבטיח לילד שתמיד תהיו שם בשבילו ולהבהיר לו שהוא יכול לפרוק בפניכם גם רגשות לא נעימים. ניתן להציע גם להיעזר בתרגילי נשימה. תרגילי נשימה פשוטים יועילו במקרים של לחץ; נשימות דרך האף והוצאת אוויר דרך הפה. כדאי לעודד ילדים לעסוק בפעילות גופנית כדי להשתחרר מהמתחים. אפשר להיעזר בסיפורים מוכרים, מוזיקה או חפצים שהילדים אוהבים.

אנו מזמינים אתכם לשתף אותנו בדף הפייסבוק שלנו או בתחתית המאמר ולכתוב על התלבטויות, מחשבות וגם עצות להתמודדות עם אירועי החירום שמציפים אותנו.

דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • הילד מאושר - האם זה תלוי בנו?
    מדוע ההורים של היום מאמינים שאושרם של ילדהם תלוי בהם? וכיצד כמות המידע שההורים צריכים להתמודד עמה מעלה על רמת החרדה של ההורים. כתבה של נועם ישראלי, פסיכולוג ומטפל משפחתי מוסמך.
    עוד
  • לשחק ולנהל את הפחד - ראיון עם אורית רוזנבוים
    אורית רוזנבוים – בעלת תוארM.S בפסיכולוגיה חינוכית יישומית מנחת הורים בכירה ממכון אדלר, הפיקה סרטון קצר, המסביר כיצד ניתן לעזור לילדנו להתמודד עם אזעקות ולהפחית את רמת הלחץ סביב המצב הבטחוני. הסרטון מציג מספר עקרנות חשובים שמסייעים לקדם מערכת יחסים המושתת על אמון וביטחון עצמי. 
    עוד
  • שלושה סרטונים על לחץ, חרדה ואמפטיה

    כיצד להתמודד עם לחץ וחרדה – שלושה סרטונים נבחרים

    בחרנו עבורכם שלושה סרטונים שמסבירים כיצד ניתן להתמודד עם מצבי לחץ חרדה, תוך שימוש במשחק, בתנועה ובשיר.

    עוד
  • טיפול בילדים עם הפרעת חרדה

    במאמר זה נדבר על הפרעות חרדה בילדים. זו מתאפיינת תחושה של העדר שקט, מתח, דאגה וחשש מאיום או סכנה העשויה לבוא. לא תמיד ניתן לזהות את הסיבה הבלעדית המביאה להפרעות חרדה. אולם ישנם מספר גורמים העשוים לאפיין אותן, כגון היבטים אשיותיים בילד, אירועי חיים, סיבות גנטיות וסגנון חיים.

    עוד