התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



הסתגלות לשנה החדשה בגן

המאמר שלפניכם עוסק בחיבוק, חיבוק אותו אני מעוניינת לשלוח לכל ההורים באשר הם שמתמודדים עם חווית הכניסה לגן חדש. כיצד נוכל אנו ההורים לספק לילדנו "חוף מבטחים" ולפתח אמון בגן ולהישאר רגועים - מאמר יישומי. 
הילה ברוך-ליליאן, הדרכת הורים
דרגו מאמר זה
(1 דירוג)
הסתגלות לשנה החדשה בגן Credit: Alena Ozerova

המאמר שלפניכם עוסק בחיבוק, חיבוק אותו אני מעוניינת לשלוח לכל ההורים באשר הם שמתמודדים עם חווית הכניסה לגן חדש. אני תמיד נוהגת לומר שכאשר ההורה מבין היכן הוא נמצא ויש חיבור בינו לבין המערכת החינוכית, "מסירת הפיקדון" נראית אחרת.

בשל מגוון המאמרים הקיימים בתחום בחרתי לשפוך אור על נושא האמון בזמני מעבר שלהערכתי שזור כחוט השני לאורך ההתמודדות של מעברים והסתגלויות למסגרות שונות החל מינקות.
 
על מנת להבין את התהליכים הרגשיים (ראה לדוגמה מאמר העוסק בדימוי עצמי של ילדים) המעורבים בהסתגלות שאבתי השראה ממומחים, כמו דונלנד ויניקוט ומרגרט מאהלר שמחקריהם בתחומי ההתקשרות וקשר דיאדי בין הורה לילד מהווים עבור כולנו, אבני דרך בנושא התפתחות רגשית בגיל הרך.

שני מושגים מרכזיים שהשתמשתי הם "חוף מבטחים" ו"מעגלי אמון". את המושג חוף מבטחים הגה ג'ון בולבי כאשר דימה את המקום הבטוח של ההורים וליתר דיוק את אופי הקשר בין הורה לילדו לחוף מבטחים שתמיד נמצא זמין ואוהב לכל צרה ומצוקה.  

המושג מעגלי אמון שאוב גם הוא מתיאוריית ההתפתחות הרגשית שפיתח בולבי ומייצג את הצלחת תהליך עיצוב האישיות של הילד או הילדה לאנשים מובחנים בזכות עצמם. הצלחת התהליך שקורה כל חיינו אך שורשיו בינקות המוקדמת מתבטאת ביכולתו של הילד להתרחק מאותו "חוף מבטחים" בבטחה מתוך תחושת אמון בעצמו ובסביבה הרחבה יותר, דבר המאפשר פיתוח אישיות ייחודית המאפיינת את תכונותיו ונטיותיו האישיות. להרחבת הקריאה בתחום אתם מוזמנים לפנות לביבליוגרפיה בסוף המאמר .

להעניק אמון בגן

"שנה חדשה כבר בדלת וריח תפוח בדבש"....חלקנו חוזרים לישן ולמוכר ותחילת השנה היא אכן בטעם של דבש. ההורים מכירים את הצוות, הילדים מכירים את הצוות והילדים בגן, אבל לחלקנו, זו שנה חדשה עם הורים, ילדים וצוותים חדשים...ואז הבטן מתחילה לעבוד שעות נוספות וכך גם הראש שמלא בתהיות ומחשבות ספקניות.

אז איך מסייעים לילד להסתגל לשנה החדשה עם יותר אמון וקבלה?
 
ראשית חשוב להבין שהילד או הילדה מושפעים מהוויתכם. אם הילד יחוש בעצבנות מצדכם, הוא יתחיל להתמלא בחרדה. עצבנות מצד ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגות לא רגועה או בשיחות שאתם עורכים לידם. זיכרו שהילד מקשיב ומבין את כל סימני השאלה שאתם מביעים כהורים ולאט לאט הוא מתחיל להתמלא בהם גם כן.

סיפור מקרה: העברת רגשות לילדנו

אשתף אתכם בעצה שייעצתי לאחת האימהות שאני מכירה. יש לה ילדה כבת שלוש שמסיימת את שנתה השלישית בגן פרטי ובשל אילוצים שונים נאלצת להעבירה לגן חדש. מדובר בילדה ורבלית וחברתית, אך שמדובר במעברים חדים,היא עלולה להגיב ברגרסיה רגשית. האם שבעצמה מתוחה, מבולבלת ובוכייה בשל המעבר, עלולה להעביר את חשדותיה לילדתה הקטנה. בשל העובדה שהאם אינה שלמה עם הבחירה שלה בגן החדש, ייעצתי לה לבקר בגן החדש פעמים נוספות לפני תחילת שנת הלימודים ללא ילדתה. מכיוון שהגן היה כבר סגור בשל חופשת הקיץ, המלצתי לה ללכת בגפה לגן החדש ביום הראשון ללימודים, לעשות מחדש שיעורי בית ולהחליט באמונה שלמה אם היא מוכנה לתת את מבטחה בגן זה. אני מאמינה שברגע שהאם (שמהווה את מעביר המסרים הבולט לבתה) תהיה רגועה, היא תוכל להתמודד עם הבכי והקשיים שיעלו באופן טבעי מחווית ההתמודדות מהמוכר ומהלא מוכר.

אז איך נעשים רגועים יותר?

הסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק בעת שעוברים למסגרת חדשה מתייחסות לשינוי שגרה, להקניית הרגלים חדשים ולבניית אמון מחודש.
אם נביט על נושא האמון, נראה כמה הוא רגיש ומאתגר רבים מאיתנו. כמה פעמים אנו מעדיפים לגשת לפקידה מסויימת בבנק כי היא מזכירה לנו דמות חיובית?
 
בחיי היומיום אנו מתמודדים עם סוגיית האמון. כאשר נולד לנו ילד, אחד הדברים הכי מהותיים שנוכל להעניק לו הוא ללמד אותו כיצד לתת אמון בעצמו.
  
כהורים, אנו רוצים לסייע לילד שלנו להיות אדם עם ביטחון עצמי שמסוגל להגיד מה טוב עבורו, מה מלחיץ אותו, מה משמח אותו ולמה? ובהדרגתיות כיצד להעניק אמון בדמויות חדשות, להירגע עימן, לצחוק איתן,לכעוס,לבכות ויחד לעבור את משוכות הימים הראשונים בבטחה.
 
כך גם עם הצוות החדש, עד למצב האופטימלי שבו הילד מנפנף בידו לשלום וממאן לחזור הביתה אחר הצהריים מאחר שהוא עסוק במשחק או משחק עם חבריו. 

כיצד אנו מלמדים את ילדנו להעניק אמון בעצמו ובסביבה?

ויניקוט, טען שכל בני האדם נולדים תלויים וכל חיינו אנו למעשה מתמודדים עם תהליכי המעבר של תלות לקראת עצמאות.
 
כאשר תינוקות נולדים הם תלויים בסביבה שלהם. תינוקות תלויים במבוגרים שיאכילו אותם, שיניקו אותם, שישעשעו אותם ושיהיו שם עבורם כאשר עצוב להם. לתינוקות אמצעי תיקשורת בסיסיים שמאפשרים להם לתקשר עם הסביבה, בין השאר הם נעזרים בבכי, בחיוכים וקשר עין שמהווים אמצעי תקשורת בסיסיים. במידה והתינוק נולד למשפחה שמסוגלת לפענח את אותם איתותים בצורה מותאמת, הוא מבין שהוא מוגן מובן וכי יש מישהו ששומע אותו, שמחייכים אליו בחזרה, ושנענים לקריאות הבכי שלו. כמו במשחק פינג פונג איכותי יש שני צדדים שמגיבים אחד לשני.
 
לאחר כמה חודשים אותו תינוק גדל והתפתח, מצליח לשבת בכוחות עצמו ואף לזחול, הזחילה וההתפתחות המוטורית, הקוגנטיבית והשפתית מעודדת את סקרנותו ומאפשרת לו להתחיל להתרחק מאותו "חוף מבטחים" שהיה צמוד אליו והעניק לו את כל מבוקשו. במידה והתינוק נולד למשפחה קשובה ומותאמת היא שמחה על אותות הסקרנות, מאפשרת ביטוי לחיפוש ומעניקה מקום ליצר החקרנות הטבעי שלו.לאחר שהתינוק מתרחק ומצליח להשיג את אותו צעצוע מעניין שהיה במרחק ממנו, (ועד כה יכל להשתעשע ממנו רק כאשר מבוגר אחז בו) הוא מתחיל גם לתת אמון בעצמו, ביכולותיו וברצונותיו. התינוק כאילו אומר לעצמו: "וואוו הצלחתי בעצמי להגיע לכדור, זחלתי לבד, שעשעתי את עצמי בכוחות עצמי, אני יודע מה אני אוהב".
 
"מעגלי האמון" מתחילים להתרחב, במסעותיו יגלה התינוק עוד אנשים נחמדים, והוריו שתמיד מביטים בו מרחוק יאפשרו לו לגלות עניין גם בנופים שונים - אך תמיד יהיו שם עבורו במידה ויגלה את אותם אותות מצוקה של כאב, בכי או תהייה.
 
כמה משמעותי המקום הזה של חוף המבטחים וכמה קשה לוותר עליו לעיתים עבור מישהו זר, שלא סחב את אותו תינוק במשך תשעה חודשים. אחד אחר שלא הזיע והיה ער בלילות עבורו?
 
אז כאן ההורים הוא תפקיד השחרור והאמונה שלכם שאת אותו חוף מבטחים שלכם אף אחד לא יכול להחליף. אתם רק משאילים, בחוכמה ולאחר שיקול דעת קפדני את אותו אוצר יקר בהשאלה לכמה שעות ביום על מנת שתוכלו גם אתם להמשיך לחקור את עצמכם, לגלות עוד חופים מרתקים , להעשיר את עולמכם ולהיות פנויים ורגועים עבור ילדכם לאחר שעות המסגרת החינוכית.
 
אז בפרוס שנת הלימודים החדשה, ערכו חשבון נפש אישי, שאלו את עצמכם האם אתם מוכנים לאפשר לעוד אנשים לקחת חלק במשימה המורכבת של גידול ילדיכם, ובכל תשובה שתעלה (חיובית או שלילית) נסו להבין מהו אותו גורם שמעכב או שמצמיח אתכם.
 
וכמה עצות מעשיות לקראת סיום:
 
לכל מסגרת שתבחרו להגיע, חפשו מקום שמייצג את האני מאמין שלכם, שמבין את הצרכים שלכם, וודאו כי ערכתם ביקורים במסגרת הגן ושוחחתם עם אנשי הצוות, השתדלו לערוך תיאום ציפיות יחד עמו, העבירו את המסרים המשמעותיים עבורכם: האם חשוב לכם שיחליפו את החולצה של הילד במידה שהיא מתלכלכת?, ספרו לצוות אם הילד אוכל טרם הגעתו לגן על מנת למנוע וויכוחי אוכל מיותרים בבוקר; שתפו את הצוות אם יש רגישויות לילד, האם הוא סובל מעצירויות? ומעבר לפן הרפואי, האם הוא מפחד מדמות מסויימת? כיצד הוא נרגע? האם יש שירים שמשמחים אותו?
 
תנו לגיטימציה למגוון הרגשות שיעלו. גם אם מצאתם את אשר אהבה נפשכם אין זה אומר שהימים יהיו רק שמחים, קלים ובמעבר חד ממסגרת אחת לאחרת. תנו מקום לתהליך הבדיקה, הסקרנות והחקר של ילדכם. תאפשרו לו להתגעגע לגן הישן או לכיתה השינה ויחד עם זאת להתלהב מהיתרונות של הגן החדש.
 
כולנו מורכבים מרגשות ותהליכי חיברות הם תהליכים רגשיים שלוקחים זמן, חוויות חיוביות, התמודדות, תסכול ובניית שגרה חדשה. הכל במידה הנכונה. גם שאנו מצויים בעבודת חלומותינו או בזוגיות אופטימלית אין זה אומר שכל הימים מורכבים רק מחוויות חיוביות ורגעי התעלות. תנו לגיטימציה למגוון הרגשות האנושיים שעשויים לעלות: "אנו יודעים שאתה מתרגש או מתגעגע לחבר שלך לירון, או למטפלת מיכל, בוא ננסה להכיר חברים חדשים, תראה איזה משחקים יפים יש כאן".
 
אף פעם אל תבטלו את הרגש העצוב או הכועס, תראו לילד שאתם רואים גם אותו ונסו יחד איתו ליצור חוויה חיובית במקום החדש, חוויה שתאפשר לו להעניק אמון בסביבה החדשה. גם שמדובר בילדים הנמצאים בשלב טרום מילולי, ניתן לנהוג באותה דרך ואף חשוב יותר להיות רגישים. הגידו עבורם את מה שהם לא מסוגלים לומר, מאחר והם מבינים את המילים שלכם ומסוגלים להירגע מההסברים המילוליים והלא מילוליים שתפנו עבורם.
 
מסגרת הגן במרבית המקרים משמשת מקום מרגיע, מפתח ומכיל. הסוד בעיני טמון בתקשורת גלויה וישירה ובעיקר מכבדת. זיכרו שאנשי הצוות נמצאים שעות רבות עם ילדיכם וגם אם לעיתים יש משהו שאינו נראה לכם כשורה, שאלו, ותשתפו, תבקשו לדעת יותר, לא ממקום שיפוטי אלא ממקום של שותפים לדרך, ככל שתייצרו מערכת יחסים מבוססת יותר, את הפירות יקטפו כל קודקודי המשולש: הצוות, הילדים ואתם. עזרו לצוות החדש והקיים להית תבנית נוף מולדתו/ה ומולדתיכם.

לקריאה נוספת:
  • Bowlby , J. (1988). A secure base: Clinical applications of attachment theory. London: Routledge.
  • Mahler, M.S.(1972). On the first three subphases of the separation – individuation process. International Journal of Psychoanalysis, 53, 333 – 338.
דרגו מאמר זה
(1 דירוג)

קראו עוד בנושא...

  • איך טקסים משפחתיים תורמים לקשרים משפחתיים?
    פסח הוא חג המלווה בהרבה מאוד טקסים. לכל משפחה טקסים ומנהגים משלה, אורית ויג, מדריכת הורים ועובדת סוציאלית (MSW) מסבירה כיצד טקסים נוצרים במשפחה ומדוע הם חשובים. 
    עוד
  • מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות שינה אצל ילדים
    לשינה וערנות יש השפעה והשלכות על חיי היום יום בהיבטים שונים, ובעיקר התנהגותיים, ומהווה מווסת מכריע בהתפתחותה  של התאמה חברתית, אקדמית ושל יציבות נפשית. במאמר זה אורן זך, מדריכת הורים ומומחית בתחום אתגרי קשב וריכוז, בוחנת את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעת שינה.
    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • תקשורת? זה מדבק
    על פי אדלר, יש לתקשורת השפעה רבה על עיצוב תפיסת עולמם של הילדים. אם כך, כיצד נתקשר באופן יעיל עם ילדנו כך שהמטרות שלנו יבואו לידי ביטוי באופן מיטבי. מאמרה של ענבל עובדיה, מדריכת הורים בשיטת אדלר. 
    עוד
  • איך ילדים לומדים? גם בחופש הגדול
    לעיתים נראה כי ילדנו מעבירים את החופש הגודל בחוסר מעש ובבטלה, אך למעשה הם לומדים בכל רגע נתון. בכתבה הבא, אורית וייג, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ובעלת הורות בנחת מסבירה כיצד למידה זו מתרחשת.
    עוד