התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



הילד הוא יותר מריטלין או מקונצרטה

הורים של ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, מוצאים את עצמם פעמים רבות חסרי אונים אל מול הילד ואל מול המערכת. לרוב, שאלת הקשב והריכוז שמה במרכז תשומת הלב את שאלת השימוש ברטלין ובקונצרטה - האם לתת לילד את התרופה? כמה מיליגרם לתת ובאיזה סוג? השאלות הללו מקבלות מענה במפגש עם נוירולוג או רופא ילדים. אולם, יש נטייה לזנוח את ההיבטים הנוספים של הפרעת הקשב שקשורה לצורך של ההורים בתמיכה ובהדרכה ואת הצורך של הילד בטיפול ובעזרה להתמודדותו עם התיוג של הסביבה. 

הורים ברשת
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

 בעבר הועלתה הטענה שהפרעות קשב וריכוז נגרמות על ידי פגיעה מוחית או על ידי טיפול בלתי מתאים של ההורים. אולם, מחקרים הראו כי קיים מטען גנטי המביא ילדים לבטא סימפטומים של הפרעות קשב וריכוז. כמו כן, נמצא שהפרעות קשב וריכוז אינן נובעות בראש ובראשונה מליקוי קשב, אלא מהוות ליקוי ביכולתו של הילד לווסת את עצמו. ניתן לומר, שלילדים הללו יש הפרעה ביכולתם לנקוט בשליטה עצמית בנוגע לעתידם, הם מתקשים להבחין בין עבר לבין עתיד ומתקשים לחתור לעבר מטרות בטווח הארוך. לפיכך, ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, מתקשים להיות מאורגנים, לתכנן את התנהלותם בעולם, להוביל את עצמם לקראת מטרה ולשלוט בדחפיהם.

אנשי המקצוע מתקשים להבין 

הורים לילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, מוצאים את עצמם פעמים רבות במצב מביך ובלתי נעים מול מחנכים, מורים מקצועיים ומול מטפלים. שכיח שהורים אלו מספרים שהם חשים כי אנשי המקצוע מתקשים להבין את החוויה שאותם הם עוברים, מתקשים לראות את הקושי היום יומי שבהורות ואינם מבינים את ההתמודדות
היום יומית הקשה העוברת עליהם. ההורים הללו מציינם תחושה חזקה של בדידות ושל היותם נושאים לבד בנטל ההתמודדות עם הילד. חוויה זו רק מעצימה את הקושי שלהם ומחזקת את חוסר האונים המאפיין פעמים רבות הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. לעיתים נוצרת מערכת יחסים של היעדר אמון בין בית הספר לבין ההורים, המתאפיינת בקונפליקטים עם מחנכת הכיתה ובחוסר שיתוף פעולה עם יועצת בית הספר. התחושות הללו מביאות לחוויה של איבוד שליטה על גורל ילדים ותחושה של היותם שעירים לעזאזל בתוכה של המערכת החינוכית.

 נראה כי חלק מרכזי בקונפליקטים הנוצרים סביב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתעצם עקב העדר ידע מספק על התופעה ועל התמודדותם של הילדים ושל משפחותיהם. זאת מכמה סיבות: ראשית בשונה מעיוורון, חירשות וליקויים גופניים אחרים, אין כל סימן חיצוני שמשהו אינו כשורה בילד. לפיכך, בסביבתו של הילד מפרשים את התנהגותו כרצון להרע, כמופרעות או כהתנהגות אגרסיבית. הבנת המשמעות של התופעה והתסמינים שלה, עשויים להקל על האנשים הנמצאים במגע עם הילד לעבוד עמו ולהתמודד עם התנהגותו. שנית, ידע מספק על הפרעות קשב וריכוז יכול להעניק להורים ולמחנכים את הכלים המתאימים להתמודד עם קשיי התופעה ולמצוא ביחד עם הילד את הפתרונות להשלכות התנהגותו. לבסוף, הבנה של התופעה תעזור להורי הילד להעניק לו את הטיפול המתאים, תוך שילוב של מענה לצרכיו של הילד ולדרישותיה של הסביבה.

היבטים ומרכיבים של הפרעות קשב וריכוז

מחקרים מראים שהפרעת קשב וריכוז היא ליקוי התפתחותי: היא מתהווה בשלב מוקדם של התפתחות הילד, היא משפיע על הילד במצבים מגוונים והיא אינה נגרמת כתוצאה ישירה של גורמים סביבתיים או חברתיים. היבט מרכזי של התסמינים שלה קשור לכך שילדים אלו אינם מקדישים מספיק זמן על מנת להקשיב למה

שעליהם לעשות, הם ממהרים יתר על המידה להגיב לגירויים וממהרים לאבד עניין בעבודתם. כמו כן, הם נמשכים לצדדים מספקים ומשעשעים שמעניקים חיזוקים חיוביים מיידיים ואינם דורשים שימת מטרות לטווח הארוך.

 היפראקטיביות היא מרכיב בולט אצל ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, היא מתאפיינת בכך שהילד מאבד ריכוז ביתר קלות, מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים או פנימיים ומתנהג בתזזיתיות. מרכיב זה, נוגע לחוסר יכולתם של הילדים להתמיד במשימות הנדרשות מהם ומתקשים לדחות סיפוקים. יכולתם של ילדים להתמודד עם תסכולים, קשורה לתהליך התבגרותי. עם התבגרותם, ילדים יכולים לעמוד טוב יותר בפני פיתוי לעסוק בפעילויות מושכות, הנוגדות את עיסוקם הנוכחי. ההתבגרות, מביא את הילד להיות מסוגל ללמוד כיצד להביא לתוצאות שיתגמלו אותו על דבקותו במשימה קשה, כגון הכנת שעורי בית, לימוד קריאה וכתיבה ובניית פאזל. עם הגיל, סיפוקים דחויים נעשים מושכים יותר, וילדים נוטים להעריך אותם ולעמול למענם, במקום לבחור בגמול קטן יותר, אך מיידי. אולם, ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, נוטים לבחור בעבודה מועטה, שתעניק תגמול מיידי, גם אם בחירה זו תבוא על חשבון תגמול גדול יותר בהמשך הדרך.

מחקר שבדק את הקושי של ילדים להתמודד עם דחיית סיפוקים ואת השלכותיו של קושי זה, הוא מבחן המרשמלו. הניסוי נערך לראשונה בשנות ה-60 על ידי וולטר מישל באוניברסיטת סטנפורד. במסגרת הניסוי נבדקה קבוצה של בני ארבע, כאשר לכל אחד מהם ניתן מרשמלו אחד. אולם הובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, והם יצליחו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו אתהמרשמלו הראשון. תוצאות הניסוי חילקו את הילדים, לאלו שהצליחו להמתין ולחכות לקבלת המרשמלו השני ולאו שלא הצליחו להתאפק ואכלו את המרשמלו הראשון בזמן שהמתינו. לאחר הניסוי עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ההתבגרות ומצאו שבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר בחייהם הבוגרים. ניתן ללמוד מכך על השלכות היכולת להתמודד עם תסכולים ולדחות סיפוקים, ביחס לעתידו של הילד ולהצלחתו העתידית.

 מרכיב נוסף בהפרעות קשב וריכוז אצל ילדים קשור לנטייה של אלו לקחת סיכונים גדולים מדי. ילדים בעלי אימפולסיביות מתקשים לחשוב מראש על הנזק שעלול להיגרם בעקבות פעולה מסוימת, ופעמים רבות הם מגיבים באופן שעשוי לסכן אותם או את חבריהם למשחק.

לאחר שנגענו בתסמינים ובמאפיינים של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים, מובאת השאלה כיצד מתמודדים עם תסמונת מסוג זה. ההמלצות לטיפול הן מגוונות ומותאמות לילד. אולם, כאן במאמר זה אנו נוקטים בעמדה ברורה. לרוב, הדיון אודות התמודדות עם הפרעות קשב וריכוז נוגע בשאלה התרופתית, האם לקחת או לא לקחת רטלין. לעיתים מדובר במאבק בין בה"ס לבין ההורים ובפעמים אחרות מדובר על ריב בין ההורים לבין הילד. ההתמקדות במרכיב התרופתי היא מובנת, מצד אחד יש למרכיב זה יכולת גבוהה מאוד לצמצם את הנזק של ההפרעה ומצד שני ישנו חשש מתופעות הלוואי של הרטלין או של הקונצרטה. במאמר זה, אנו איננו מעוניינים לגעת בדילמה זו. לטענתנו השאלה של טיפול תרופתי אינה יכולה להיות השאלה הבלעדית. עיסוק היתר בסוגיית הריטלין או הקונצרטה, עשוי להביא את ההורים ואת בה"ס לזנוח את התופעות הרחבות יותר של הפרעות הקשב והריכוז. יש לזכור שהריטלין משפיע במהלך זמן מוגבל על הילד ולאחר השפעת התרופה, הילד חוזר לסורו. משפחתו וסביבתו הקרובה של הילד צריכים לחיות עם השפעות ההפרעה גם מעבר לשעות הלימודים: כמו ההתנהגות  ההיפראקטיביות, התפרצויות זעם והתנהגות אימפולסיבית. לפיכך, התמיכה בהורים והבנת הקושי של התמודדותם היא מהותית ביותר. יתרה מכך, המשפחה מוצאת את עצמה מתמודדת עם חרדה לגבי יחס הסביבה אל הילד, לגבי עתידו הלימודי ולגבי המשמעות של החיים עם הפרעת קשב וריכוז. פעמים רבות, לאחר לקיחת הרטלין, המשפחה בית הספר והמוסדות עוזבים את המשפחה לנפשה, דווקא בזמן שבו

ההורים והאחים זקוקים לתמיכה ולעזרה הרבה ביותר, בהתמודדותם עם הילד ועם המשמעות של התיוג – ADHD.

תיוג עצמי

מרכיב נוסף הדורש תמיכה בהורים ובמשפחה נוגע לתיוג העצמי שיש לילד עם לקיחת הרטלין, שכן לקיחת התרופה מעלה אצל הילד שאלות כמו "מה דפוק אצלי?" "מדוע עלי לקחת רטלין?" "האם זה אומר שאני לא
נורמלי?" וכו'. השאלות הללו מתחברות לשאלות נוספות שהילד שואל את עצמו עוד מקודם. אלו נוגעות לתחושת 'היותו אחר ושונה' שאפיינה אותו עקב הפרעת הקשב והריכוז. בפעמים הללו מומלץ להיעזר בטיפול רגשי, שיקל על הילד להתמודד עם תחושת התיוג הפנימי והחיצוני המאפיין את ההפרעה. לבסוף, ישנה חשיבות להדריך את בה"ס כיצד להתמודד עם ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז, כיצד ניתן לעזור למערכת לתמוך במצוקה של הילד.

לסיכום, ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז מתקשים להתמודד עם מטרות לטווח רחוק ולנהל את התסכולים והדחפים שלהם. המשפחה והורי הילד מוצאים את עצמם מתמודדים עם קשיים רבים סביב הילד וחשים את עצמם פעמים רבות בודדים וחסרי אונים. לטענתנו מעבר לשאלת השימוש ברטלין ובקונצרטה, יש לעזור להורים לקבל את ההדרכה הנכונה ואת התמיכה לה הם זקוקים בגידול הילד. 

דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

מדיה

עוד בקטגוריה זו « ריטלין וקונצרטה