התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

הילה ברוך-ליליאן
גננת לחינוך רגיל ומיוחד, חינוך בגיל הרך, עו\"ס, הדרכת הורים

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



מסגרות החינוכיות לגיל הרך - בואו נניח את האמת על השולחן

וועדת טרכטנברג הביאה ישועה להורים הצעירים, חיסכון כספי עצום מידי חודש בגני הילדים, אך אופי המסגרת הקיימת אינה הולמת את צרכי הילדים הרכים. המסגרות מאבדות את משמעותם החינוכית לטובת שמירה על הילדים. מה אפשר לעשות? רמז..תתעוררו. 1:6  OUT 1:17 , IN.
הילה ברוך-ליליאן, הדרכת הורים
דרגו מאמר זה
(9 דירוגים)
מסגרות החינוכיות לגיל הרך - בואו נניח את האמת על השולחן Big Stock Photo
המאמר הזה נכתב מתוך תחושת אחריות לילדי ישראל ומתוך רצון להעניק לגיטימציה ללמידה, לתהליך ולזמן. התחושה שלי היא שמילים אלו נשכחו והתבלבלו עם המילה "עצמאות". להיות עצמאי ובוגר אינה צריכה להיות מילה נרדפת לשורד. תהליך של עצמאות, הוא תהליך התפתחותי המתרחש כאשר ילד מבין שיש לו חוזקות וחולשות ושניהם לגיטימיים באותה מידה. הילדים של היום יהיו המפקדים בצבא, פקידי הקבלה במכס, העוזרים הפרלמנטריים והשרים הבאים במדינתנו. בגיל צעיר מאוד ילדים מרגישים כעס או שמחה ואמורים ללמוד כיצד לנהל את כעסיהם ודחפיהם. על מנת לעשות זאת בבטחה,הילדים זקוקים לסביבה מכילה וליחס חניכה ראוי בין הצוות החינוכי לבין מספר הילדים בגן.

בגני הילדים העירוניים, יש 35 ילדים עם גננת וסייעת אחת. כלומר, יחס הצוות החינוכי עומד על 1:17. איש צוות אחד לשבעה עשר ילדים וילדות. אם תהיתם, למשרד החינוך, אין תקן רשמי של היחס הראוי, על פי חוזר מנכ"ל בכל גן יהיה מקסימום של 35 ילדים, עם שני אנשי צוות - ללא קשר לגיל הילדים. היחס שאליו אנו שואפים, איש צוות אחד לשישה ילדים לגילאי שלוש (1:6),  ואחד לשמונה  (1:8) לגילאי ארבע, שאוב מתוך דוח רשמי של משרד התמ"ת שעמד על מכלול הצרכים לגיל הרך וממחקרים בתחום החינוך.

ייתכן שאישורו של משרד החינוך את התנאים הנוכחיים בתוספת ההקלה הכלכלית להוצאות החינוכיות של ההורים איפשרה את קבלת התנאים על ידי הציבור. יחד עם זאת, "צהלות השמחה" של הורים רבים נוכח "חינוך חינם"..מתחלפים בימים אלו לכעס ופעילות אקטיביסטית לשינוי - מאחר והפערים בין צרכי הילדם לתנאי הגנים נותנים את אותותיהם.

להלן ציטוט שמועלה מאחד מדפי המחאה בפייסבוק ("גן זה לא מחסן") : "הבת שלי בת 4 וחצי, בין הגדולות של גן מעורב (רב גילאי) שבו 18 ילדים בני שלוש (מתוך כלל הקבוצה) , נפלה ודיממה מהשפתיים. ששאלתי אותה איך היה הייתה, היא אמרה: לאף אחת לא היה זמן לבוא לטפל בי. הן חייבות להיות עם הקטנים".
במאמר אסביר את המציאות היומיומית בגנים, חשיבות תפקיד הגננת ומה נעשה בקרב הקבוצות הפועלות לשינוי המדיניות החינוכית בישראל. 

למידה חברתית

הלמידה החברתית של מרבית הילדים נמצאת במסגרות החינוכיות. המנצחת על "התזמורת" היא הגננת שאמורה להוות סוכן סוציאליזציה איכותי ורגיש למכלול הסיטואציות החברתיות המתקיימות בגן. מסגרת חינוכית מהותית בשל היותה מיקרוקוסמוס של העולם החיצוני. בגן, הילדים שלנו רוכשים כלים חברתיים של המתנה, פירגון, משא ומתן, עבודה בצוות ועוד.

כאשר מדברים על קשרים משמעותיים בגיל הרך, מרבים לדבר על ההורים, "הכל מתחיל בבית". יחד עם זאת, גננת אשר שוהה במשך 6-8 שעות ביום יחד עם הילדים היא ללא ספק מבוגר משמעותי עבורו.

בתנאים הנוכחיים, גננת טובה ככל שתהיה, נאלצת לדלג על תפקידה ולהפוך לדמות שמנסה לשמור על הסדר, על מנת ששלומם הפיסי של הילדים לא יפגע ובצער רב מתקשה לשמש את אותה דמות משמעותית, רגישה וזמינה עבורם.

תאוריית ההתקשרות מהווה תאוריה מרכזית המתייחסת להתפתחות הרגשית והחברתית של הילדים מרגע היוולדם. התיאורייה מתייחסת לסוג הקשר שנוצר בין הילד לבין אותה הדמות. מערכת יחסים חיובית ומשמעותית מתרחשת שהילד מרגיש שהוא יכול להעניק אמון במבוגר בעת תחושה של מצוקה. התקשרות בטוחה מתרחשת, כאשר המבוגר זמין לשם הרגעה וויסות הרגשות המבולבלים של הילד בעקביות ומהווה בסיס בטוח ללמידה והתפתחות מגוונת.
 
 
זמינות אם כך, במחוזות מערכת החינוך הציבורית הישראלית, איננה מוצר נצרך. ידה של הגננת קצרה מלהכיל את המוטל עליה וכמובן שהעומס גדל ביחס ישיר לכמות הילדים ולצרכים המיוחדים שכל גיל טומן בחובו. המאמר הנוכחי והסיקור התקשורתי סביב נושא הגנים הציבוריים, מתייחס לגני הטרום טרום חובה שבהם לומדים ילדים בגילאי שלוש. ככל הנראה שהמציאות פוגשת ילדים כה קטנים וחסרי אונים, ההיגיון האנושי מתקשה להמשיך הלאה ודורש שינוי. יחד עם זאת, הקשיים שעולים נוכחים גם בגני "הבוגרים" (בני הארבע והחמש) , גם שם הילדים זקוקים לזמינות, הכלה רגשית וסיוע ברכישת כלים חברתיים.

מחקר גדול של NICHD (2001) מצא, כי בקרב פעוטות בני שתיים ושלוש, המדד שהשפיע בצורה הכי משמעותית על התנהגותם החברתית. היה אופן הטיפול של הדמות המחנכת/מטפלת שנמדדה באמצעות רגישותה ואחריותה כלפי הילדים.

ככל שמדדים אלו היו יותר גבוהים, כך גם התנהגותם החברתית של הילדים כלפי בני גילם הייתה חיובית יותר. מחנכות שדורגו כמשמעותיות, היו כאלו, שסיפקו גירויים ותכנים, יצרו אינטרקציות חיוביות בין הילדים וכמו כן ניטרו והתערבו בסיטואציות חברתיות שליליות ביניהם.
כמו בחיים האמיתיים, גם בגן הילדים, רוב הקונפליקטים של הילדים עוסקים בריבים סביב משחקים ושטח, "זה המקום שלי"!. על מנת להתמודד עם אותם ויכוחים כראוי,  נדרשת יכולת של משא ומתן וויתור, שנלמדים בגן הילדים על ידי הגננת. זאת מכיוון, שהגננת מהווה חלק אינטגרלי וסוכן חברות "און ליין" בשהייתה בסביבה הטבעית של הילדים (NICHD,2001).

בין הישרדות להתבגרות

כיום, הילדים נאלצים ללמוד מגוון רחב של הרגלים עם מעט עזרה ובתנאים מלחיצים: להצליח להתרכז במפגש בן חצי שעה, להתמודד עם תהליך הגמילה, לנסות להגיע לבד לגובה השירותים שאינו מותאם עבורם, לנגב את הישבן באופן עצמאי, להתמודד עם העייפות על ידי מנוחת צהריים רנדומלית ב"פינת הרופא" ולאכול ארוחת צהריים בשעה 14:30, שעה שאפילו אנו המבוגרים אינם עומדים בה.
חלק מהרגלים אלו אינם מותאמים לגיל כה צעיר, בדגש על הארוחה המאוחרת, ההימנעות משנת הצהריים וחוסר התנאים ההיגיינים. חשוב שיתר ההתנהגויות ירכשו, אך הן דורשות תשומת לב, סבלנות, תיווך ואנשי צוות פנויים ורגועים. כאשר יש קבוצה גדולה שדורשת את אותם צרכים בו זמנית, היכולת להעניק אותם קטנה.
הדוגמא הבולטת ביותר שדווחה על ידי ההורים היא גמילה מחיתולים. תהליך שאינו צריך להיעשות בשל תאריך רנדומלי ה - 1/9 אלא בשל תהליך של בשלות פיסיולוגית ורגשית.
גננת מאזור השפלה כותבת, "הגננת מרגישה עומס רב, קשה לה במהלך היום להגיע לכל ילד ועומס העשייה הגנית לאחר שעות העבודה משפיעים גם הם על האנרגיה והכוח שלה ביום למחרת. הגננת אינה יכולה לעשות דבר מאחר והיא כפופה לכמות הילדים שהעירייה הכניסה לתוך גנה, ולדרישות משרד החינוך".
"רצון טוב" של גננת אינו מספיק על מנת להכיל את האוירה הרועשת וזו לא אשמתה. על מנת שגן הילדים יהווה "חוף מבטחים" ומרחב התקשרותי בטוח, התנאים בו צריכים להשתנות עבור הילדים ולא שהילדים יתאימו את עצמם עבור המציאות הקיימת.

"המנוי אינו פנוי לאהבה"...

תארו לעצמכם שאתם עובדים בחברה ענקית עם עוד 200 עובדים ויש רק שני מנהלים. אלו אחראיים על מענה לכלל העובדים. כולם פונים אליהם בו זמנית, צריכים לשאול שאלות, לוודא אישורים ולשמוע חיזוקים. בהכרח, אותו עובד יצטרך להבין שאת רוב הדברים הוא צריך ללמוד לעשות לבדו, - זאת מכיוון שלחכות בתור לעוד 199 עובדים אחרים לוקח הרבה זמן, תיסכול ודחיית סיפוקים, - במהלך הזמן, אותו "אחראי" כבר לא יהפוך לדמות משמעותית עבור אותו עובד, פשוט משום חוסר זמינותו.

בקרב הגיל הרך, לא ניתן לשאת חוסר זמינות שכזו. היחס הכמותי המקובל בין מטפל לילד הינו 1:6 בקרב בני השלוש, יחס ראוי שאיננו נאכף. ילדינו שוהים בגן בין 40 - 50 שעות שבועיות בשבוע ימים. לשם השוואה מול מדינות אירופה, מספר השעות הנמוך ביותר מצוי בבריטניה ועומד על 13.5 שעות שבועיות ואילו הגבוה עומד על 39.1 ונמצא בבפורטוגל. את רוב הרגשות, המחשבות, הפעולות  הפשוטות הם חווים בין ארבע דלות אמותיו, אין זה הכרחי, שמסגרת זו תהיה המיטיבה עבורם?

"ואהבת לרעך כמוך", הוא מעבר לעבודת יצירה עם מדבקות מקושטות, שתולים על קיר העבודות שבגן. מדובר בערך שניתן להרגיש את משמעותו, כאשר הסביבה מעודדת ומאפשרת המתנה סבלנית, הקשבה לדעות מגוונות, תיווך בניחותא בין שני ילדים שרבים על כדור.

"אשמת המערב"

שוורץ,שגיא ודולב (2001) טוענים, כי ככל שההורים בחברה המערבית הופכים ליותר אינדיבידואליסטים, לשם ביסוס רווחתם האישית והפיננסית, כך גוברת נטייתם להעביר את האחריות על ילדיהם לידי החברה בעודם צעירים למדי. כמו כן הוא מוסיף, כי המסרים שמועברים ל"צבר" הישראלי הם מסרים של התמודדות וסינון רגשות ושימת דגש בעיקר על הפן ההישגי ולא הרגשי-חברתי.

מצב זה מקצר את זמן "הילדות הישראלית" וייתכן שגם יוצר בילבול משמעותי בקרב ההורים. מצד אחד, הם מוכנים שילדיהם ייקחו חלק במסגרות לא מותאמות ולכאורה שולחים אותם להישרדות טרם זמנם. מצד שני ההורים אינם מצליחים להתמודד עם הצבת גבולות אל מול ילדיהם ומתקשים בתהליך החינוכי. התנהגות כפולה שכזו על ידי הורי הילדים עשוייה לייצר את "היפוך הסמכות ההורית", כפי שאנו חווים בחברתנו בשנים האחרונות.

זווית ראייה זו, עשויה לשפוך אור על "האדישות החברתית" נוכח אישורנו להכניס פעוטות למסגרת רב גילית שאיננה מותאמת לצרכיהם ומונה 35 ילדים עם שני אנשי צוות בלבד. התשובה השגורה "הם יתבגרו כך", מונעת מאיתנו לקחת אחריות על צרכיהם הרגשיים והרכים. ייתכן שגישה זו מתחילה לנכוח בתוכנו עם ההשלמה הנוספת של חופשת הלידה הקצרה בת שלושת החודשים ומסירת התינוק למסגרות טיפוליות מחוסר ברירה וצרכי פרנסה. כמו כן, אישורו של משרד החינוך את המצב הקיים ייתכן ותרם למיסוך הקשיים הקיימים וגרם להורים לסמוך על החלטת "המבוגר האחראי" והעניק "אור ירוק" לשליחת הילדים לגנים וכן לחיסכון הכספי שאת השלכותיו אנו עלולים לשלם בעתיד, חברתית וכלכלית.

שיתוף פעולה ושינוי חקיקתי

מבחינה חברתית, אנו מתחילים לראות ניצני מודעות: הורים שמפגינים ודורשים הוספת סייעת שנייה לגני הילדים, כפיתרון ביניים עד שהמצב יוסדר בחוק. נוסף לכך, נוסד ארגון חדש של גננות שיוצא נגד התנאים הקיימים ומסרב להמשיך לקבלם בהשלמה. כמו כן, גננות המסכימות להתראיין, גם אם באנונימיות ולמחות על אותה מלחמת הישרדות שהילדים והם חווים.

כפי שנראה, מתגברת ההבנה שלא מדובר במצוקה פרטנית וחולפת, אלא מקיפה ונוגעת בכל שכבות האכולוסייה וכי השלכותיה על התפתחות הילד הן קריטיות. כמו שכינתה זאת כלת פרס ישראל לחינוך פנינה קליין ז"ל: "התנאים בגנים אינם עומדים בדרישות המינימליות של טיפול בילדים בגיל הזה. אנחנו חותמים על גזר דין אכזרי מאוד לילדים בשנים הקרובות".  

כפי שציינתי, המודעות הולכת וגדלה וחשוב להצטרף לקבוצות הורים שהתאגדו ופועלות ברמה הפרלמנטרית להעלאת המודעות ולשינוי המצב. דוגמא בולטת היא עמותת ההורים "כולנו משפחה", הפועלת מול ח"כ, ארגונים מקצועיים, אנשי חינוך והורים. בנוסף, בשונה ממאבקים מקומיים, "כולנו משפחה" מייצגת מאבק ארצי, מתוך ההבנה שהמציאות של היום אינה תואמת את צרכי כלל ילדי ישראל.
אני קוראת לכם הורים ואנשי חינוך, לא לקבל את גזר הדין ולהבין שאין המערכת צריכה לרבע את הילד העגול, היצירתי והרגיש שלנו.

ביבליוגרפיה

  • שגיא,אבי ודולב, סמדר (2001). הורים, מסגרות חינוכיות וילדים בישראל: "חמוץ-מתוק". מגמות, מ"א, (1-2) עמ' 195-217
  • European Commission/EACEA/Eurydice/Eurostat, 2014. Key Data on Early Childhood Education and Care in Europe. 2014 Edition. Eurydice and Eurostat Report. Luxembourg: Publications Office of the European Union.
  • Bowlby , J. (1988). A secure base: Clinical applications of attachment theory. London: Routledge.
  • NICHD (2001). CHILD CARE AND CHILDREN’S PEER INTERACTION AT 24 AND 36 MONTHS: THE NICHD STUDY OF EARLY CHILD CARE. CHILD DEVELOPMENT, 72, 5. PP. 1478-1500.
דרגו מאמר זה
(9 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1006

קראו עוד בנושא...

  • אל תחכו לסוף השנה להתלונן - צרו קשר בריא עכשיו!
    הקשר של ההורים עם הגננות מאופיין ברמת רגישות גבוהה בשל המוערבות הרגשית הרבה של שני הצדדים - ההורים והגננות כאחד. במאמר זה מסבירה הילה ברוך ליליאן, מדריכת הורים לגיל הרך כיצד נשמור על מערכת יחסים טובה בין ההורים לאנשי החינוך. מאמר חובה לכל הורה. 
    עוד
  • אני ההורה את הגננת - בואי נדבר על זה?
    נושא גני הילדים בישראל נמצא בכותרות חדשות לבקרים. לרוב אנו מתייחסים לקושי הפיסי שקיים הנובע מכמות הילדים הגדולה לעומת מיעוט אנשי הצוות בגנים הציבוריים ובנוסף, להיעדר הפיקוח והיכולת של ההורים לדעת באמת מה קורה במהלך שעות היום עם ילדיהם. מאידך, לא מעט נשות חינוך מרגישות מתוסכלות בשל  הצורך ההורי לתפקד "כאח גדול" בדמות הקלטות, האזנות למיניהם וביקורי פתע. במאמר זה, הילה ברוך-ליליאן מדריכת הורים לגיל הרך, מסבירה את מורכבת הקשר בין ההורים לבין אנשי החינוך. 
    עוד
  • הגיע לגיל שנתיים ולא רוצה לישון בלילה?
    הורים רבים מגיעים לייעוץ שינה כשהתינוק מגיע לגיל שנתיים, כשהם מרגישים שהוא הפך לטניאג'ייר מרדן. אך למעשה, זה מתחיל הרבה קודם לכן, בגיל שנה וארבעה וחודשים. בתקופה זו הוא בעצם מחפש את המקום שלו במשפחה, ושנתו מושפעת מכך ושעת ההשכבה הופכת להיות סיפור לילה שלא נגמר. שירלי נימברגר, יועצת שינה שופכת אור חדש על הנושא ודרכי התמודדות שיתרמו לתקשורת שלנו עם ילדנו ולבטחונו העצמי שלו. 
  • הגננת כמנהיגה בתוך מערכת החינוך

    הסמכות וההשפעה של הגננת מהווים מרכיב מרכזי באקלים של גן ילדים. למנהיגותה של הגננת השפעה על ילדי הגן, על הוריהם ועל הצוות החינוכי. המאמר בוחן את מנהיגותה של הגננת בזיכה ליחסי השפעה, כוח ומנהיגות מעצבת ומנסה לתת מענה לשאלה - כיצד מנהיגות הגננת יכולה לבוא לידי ביטוי בתוך הגן. 

    עוד