ילדים בעלי לקות במתמטיקה יתקשו להשוות בין כמויות, לאמוד ערך מספרי ולתפוס רצף פעולות חשבוניות. כמו כן, ילדים עם דיסקלקוליה עשויים להתקשות בלמידת מונחים חשבוניים ולתרגם בעיה מילולית לתרגיל הדורש חישוב. דיסקלקוליה יכולה להיגרם כתוצאה מגירעון בתפיסה חזותית. התפלגות מנת המשכל בקרב בעלי הדיסקלקוליה זהה לזו שבאוכלוסייה הכללית.
ניתן להבחין בין שני סוגים של דיסקלקוליה. סוג אחד נקרא - דיסקלקוליה נרכשת וניתן לשייך אותה לפגיעה מוחית שעבר האדם. סוג שני נקרא דיסקלקוליה התפתחותית והוא מאופיין בכך שהלקות התפתחה מהלידה ולא כתוצאה מפגיעה או אירוע במהלך החיים. נוסף על הבחנה זו, ניתן להבחין בין ביטויי הלקות: מאפיין אחד של הלקות נותן דגש על הבנה של הפעולות החשבוניות, במקרה זה בעל הלקות יתקשה לתפוס את פעולות חשבוניות כגון כפל וחילוק שנתפסות בדרך כלל באופן אינטואיטיבי. מאפיין נוסף כולל קושי בתפיסת מרחב וזמן, במקרה זה בעל הלקות יתקשה לפענח סימנים בזיהוי כיוונים, בתפיסת זמן והערכה נכונה של מרחק. מאפיין שלישי נוגע ללקות בזיכרון ארוך הטווח וזיכרון, בקצב העיבוד ובקצב הדעיכה של פריטים בזיכרון. מאפיין רביעי נוגע ללקות מילולית, הנוגעת לקשר שבין ביצוע פעולות חשבוניות לבין מונחים מילוליים הקשורים לכמויות, כגון להעלות, להוסיף, להגדיל וכו.
זיהוי דיסקלקוליה בילדים - במטרה לזהות דיסקלקוליה:
א.יש לבחון את הבנתו של מושג המספר בהיבטים הסידוריים והכמותיים. כלומר, האם ילד יודע לספור ולמנות איזה מספר בא אחרי מה. כאשר ילד חוזר אחר מספר שהוא כבר אמר, וכאשר הוא יתקשה למנות עצמים.
ב. הילד יתקשה לתפוס כמות באופן אינטואיטיבי. לדוגמה כאשר נזהה שילד סופר ארבעה וחמישה עצמים והוא אינו מסוגל לזהותם ללא מניה. כאשר נזהה שילד יספור מחדש את החפצים, בכל פעם שנשנה את סדרם ויתקשה להבין את שימור הכמות.
ג. נמצא שהילד אינו מבין את משמעותן של פעולות החיבור, החיסור, הכפל והחילוק.