התקשרו להורים ברשת Logo

מאמרים שיכולים לעניין אותך



הגננת כמנהיגה בתוך מערכת החינוך

הסמכות וההשפעה של הגננת מהווים מרכיב מרכזי באקלים של גן ילדים. למנהיגותה של הגננת השפעה על ילדי הגן, על הוריהם ועל הצוות החינוכי. המאמר בוחן את מנהיגותה של הגננת בזיכה ליחסי השפעה, כוח ומנהיגות מעצבת ומנסה לתת מענה לשאלה - כיצד מנהיגות הגננת יכולה לבוא לידי ביטוי בתוך הגן. 

פלג דור חיים, פסיכולוג
דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)
הגננת כמנהיגה בתוך מערכת החינוך Credit: Gennadiy Poznyakov

האקלים החינוכי של גן הילדים מורכב מהיבטים רבים, היבטים מרכזי נוגע לסמכותה ולהשפעתה של הגננת בתוך הגן. מנהיגותה של הגננת יכול לבוא לידי ביטוי בהתיחסות לילדי הגן, להוריהם ולצוות החינוכי העובד עימה. לפיכך, יש מקום לבחון את מנהיגותה של הגננת בתוך הגן ממגוון רחב של נקודות מבט, בזיכה לספרות המקצועית והמחקרית. ראשית נביא מספר התיחסויות של הספרות התיאורטית למושג מנהיגות, ולאחר מכן נבחן את מנהיגותה של הגננת באופן נקודתי, תוך התיחסות לאקלים חינוכי מיטבי.

מנהיגות - ותפיסת מנהיגות

ניתן להגדיר מנהיגות כיכולתו של אדם או של קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת. אולם מנהיגותה של הגננת היא מורכבת יותר מאשר הגדרה זו ומכילה בתוכה מרכיבים רבים יותר. על כן, כדאי לבחון את מגוון ההגדרות של הספרות התיאורטית להבנת תפיסת המנהיגות:
ניתן לאפיין את המנהיג על פי מקומו המרכזי בקבוצה של אנשים או במוקד של פעילות חברתית. לפי גישה זו, ניתן לראות את המנהיג כאישיות מרכזית הנמצאת במוקדה של קבוצה ומפנה את תשומת הלב של חבריה לתהליכים שונים (רדל 1942). ניתן לראות את המנהיגות כפונקציה של אישיות. בהתאם לכך, ישנן הגדרות רבות למנהיגות המעניקות למנהיג תכונות אופי המאפשרות לאדם לגרום לאחרים להשיג משימה נתונה. מכאן, מנהיג מתואר כאדם המשפיע על הקבוצה בתוקף תכונות אישיותו. תפיסה נוספת, רואה במנהיגות כתהליך של השפעה על פעילויות של קבוצה מאורגנת במאמציה לקביעת מטרות והשגתן.
לפיכך ניתן להמשיג מנהיגות ככוללת יחס של השפעה בין שני אנשים או יותר (הולנדר וג'וליאן (1969). ניתן גם לתאר מנהיגות כהובלה של אנשים, כך מנהיג יתואר, כאדם המוביל אנשים לביצועה של משימה.

בסיסי הכוח של המנהיגות 

מנהיגות מתקשרת בצורה ישירה להשפעה וליכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. לפיכך בחשיבה על מנהיגותה והשפעתה של הגננת, חשוב לבחון את ההיבטים של יחסי הכוח המנהיגותיים. פרנץ וריוון (1959), סיכמו את יסודות הכוח וההשפעה של המנהיגות. הם זיקקו חמישה סעיפים הנותנים ביטוי לבסיסי הכוח המרכזיים של האדם.

בסיס הכוח הראשון הוא כוח השכר – מרכיב זה מתמקד ביכולתו של אדם לתגמל את זולתו. כאשר הדגש מושם על תגמולים חומריים ועל השפעתם על התפוקה. אולם, מגוון התגמולים האפשריים הוא רחב ובמקרה של גננות הוא יכול לכלול בתוכו תגמולים חיוביים הנקשרים לתשומת לב, ליחס ולתגמולים חינוכיים. לדוגמה, הגננת יכולה לתת ביטוי ליכולותיה לתגמל ילד על ידי משחק בפינת הקוביות, או לתגמל את כלל הילדים על ידי עבודה בגינה. כל זאת, נכון בתנאי שהתגמול נתפס על ידי המתוגמל כהיבט של חיזוק חיובי ומקושר אסוציאטיבית לדבר שהילדים משתוקקים אליו.

בסיס הכוח השני הוא כוח הכפייה – מרכיב זה נוגע מיכולתו של אדם להעניש את זולתו. בדומה למרכיב התגמול, בגן הילדים יש מגוון רחב של אפשרויות לענישה והיא יכולה לכלול בחובה מניעה של דבר טוב ורצוי על ידי הילד (ענישה שלילית) או לחלופין הוספת התנהגות אברסיבית, הנתפסת על ידי הילד כבלתי נעימה.

בסיס הכוח השלישי הוא כוח החוק – מרכיב זה נובע מהערכים והנורמות המופנמות על ידי האדם. לכל מערכת חברתית יש נורמות וערכים המבוססים תרבותית, המעניקים את הליגיטימציה לאדם אחד להכתיב את ההתנהגות הרצויה של אדם אחר. במקרה של גן הילדים, מדובר על הליגיטימציה החוקית של הגננת להשפיע ולקבוע את אופיו של אקלים הגן. הגננת יכולה להגדיר אתה ביטויים הנורמטיביים להתנהגות הילדים. היא יכולה לעשות זאת על ידי חוקים רשמיים כמו איסור לאלימות, הגדרה של לוח זמנים לשיעורים והפסקות, חוקים לגבי כניסה לפינת המשחקים וכו'.
אולם הגננת יכולה להשפיע על אקלים הגן גם על ידי חוקים בלתי פורמליים: השפעתה יכולה להתבצע על ידי התנהלותה היום יומית והחלטותיה בזמן אמת. לדוגמא כאשר באים אליה ילדים בתלונות על ילד אחר שפגע, הפריע או העניק להם אי נחת, הגננת, בהתערבותה יכולה להשפיע על התנהלותם של ילדי הגן. למשל היא יכולה לומר לילד שהוא בוגר מספיק ויכול לחלוק את בלוק הציור שלו עם ילד נוסף או שהיא יכולה לקרא לילד אחר ולבצע בירור התנהגותי בין שני הילדים. בחירתה של הגננת ביחס לדרך התערבותה, מעצבת את החוקים הבלתי פורמליים של הגן.

בסיס הכוח הרביעי הוא כוח הזיקה – מרכיב זה נוגע לרצונם של אנשים מסויימים להידמות לאדם אחר. השפעה זו נוגעת להיבטים החברתיים , לצורך בשייכות ולהפנמתו של דמות הורית באדם הנתפס כמשמעותי. יחסי האנוש של אדם, יכולותיו האנושיות ואופיו מהוות מרכיב חשוב ביכולתו של אדם להשפיע על אדם אחר ולעצב את התנהגותו. בנגיעה לאקלים חינוכי מיטבי בגן, ניתן להתיחס להערכתם של הילדים את הגננת, לחום, לאהבה ולאכפתיות שיש לגננת כלפי הילדים. במקרה זה, הילדים יזדהו עם הגננת, ישאפו להתנהג כמוהה ויבקשו להידמות לה בהתנהגותם. באופן זה, הגננת תוכל לתת דוגמה אישית ולהשפיע על התנהגות הילדים בכוח אישיותה. לדוגמה, הילדים יצפו ביכולתה של הגננת להתנהג בשלווה לנוכח תיסכולים, יבחינו בהתנהגותה הידידותית והנעימה של הגננת כלפי הזולת ויחזו במערכת יחסים בינה לבין הסייעת המתבססת על אמון ועל הבנה הדדית.

בסיס הכוח החמישי הוא כוח המומחה – מרכיב זה נוגע ליכולתו של אדם להשפיע על זולתו בשל הידע, הידע המומחיות והמקצועיות שלו. מרכיב זה שכיח בהקשר ליחס של בני אדם לרופאים ועורכי דין. לדוגמא, הפציינט מבצע את הוראותיו של רופא, לא בשל חשש שהרופא יעניש אותו ולא בשל רצונו לקבל ממנו גמול, אלא מכיוון שהוא מאמין שהידע של הרופא הוא משמעותי עבורו ומתוך הערכה למקצועיותו של זה. בהתיחסות לאקלים גן מיטבי ולמנהיגותה של הגננת ניתן לחשוב על הורים המתיעצם עם הגננת בהקשר לחינוך הבן שלהם, לגננת צעירה המושפעת מדעותיה של גננת וותיקה וכמובן לילדים המבצעים אחר הוראותיה של הגננת ברצונם ללמוד ולהרחיב את הידע שלהם.

מנהיגות מתגמלת ומנהגיות מעצבת

בבחינת מנהיגותה של הגננת, יש להתיחס להבחנה נוספת בהתיחס למנהיגות – בין מנהיגות מתגמלת לבין מנהיגות מעצבת. המנהיג המתגמל פועל להשיג את מטרותיו באמצעות שכר ועונש. הוא מאמין שאנשים פועלים בגישת התועלתיות. כלומר שהם תמיד ילכו אחרי האינטרס שלהם וינסו להשיג אותו בכל מחיר ערכי. הוא מאמין כי אם יציע להם הצעה טובה הם יקחו אותה בשתי ידיים. המנהיג המתגמל ייצור סחר חליפין כלכלי בינו לבין המונהגים - אם ייתנו לו את תמיכתם ויקדמו אותו הוא יעזור להם לממש את האינטרסים שלהם. מנהיגות מהסוג הזה חולפת במהירות שכן האינטרסים עלולים להשתנות. יתר על כן פעמים רבות יש התנגשות אינטרסים של המונהגים וכל החלטה שהמנהיג מקבל פוגעת במנהיגותו.
 
המנהיגות המעצבת הומשגה לראשונה על ידי ג'יימס מקרגור ברנס (1978). ברנס תיאר מנהיגות מעצבת כתהליך שבו "מנהיגים ומונהגים גורמים אחד לשני לעלות לרמה גבוהה יותר של מוסר ומוטיבציה". לטענתו, מנהיגות מעצבת יוצרת שינוי משמעותי בחיי אנשים וארגונים. היא מעצבת מחדש תפיסות וערכים, משנה ציפיות ושאיפות של עובדים. היא אינה מבוססת על יחסי חליפין אלא על אישיות המנהיג, תכנותיו ויכולתו להביא לשינוי על ידי השראה, בעזרת חזון ומטרות. לפיכך, המנהיג המעצב פועל להשיג את מטרותיו באמצעות שימוש בעולם ערכים שהמונהגים מזהים איתו. בס ואבוליו (1993) מתארים את המנהיג המעצב, כאדם המאמין שהעולם פועל על פי צו ערכי ברור וידוע, שחושב שהוא יכול לשפר את הקבוצה באמצעות הדגשת הערכים הללו, ושרוצה שהקבוצה תלך על פי העקרונות המנחים אותו כי הוא מאמין שהם נכונים. לפי בס ואבוליו המנהיג המעצב נותן תחושה למונהגים שהוא מוביל אותם למקום טוב יותר, שבו הם מפתחים את עצמם כפרטים וכקבוצה. המנהיג המעצב מצליח ליצור אצל המונהגים שביעות רצון וכך הם מבקשים להמשיך וללכת אחריו גם בטווח הארוך.

מנהיגות בהקשר לאקלים גן

 כגננות, יש לבחון האם ההשפעה על ילדי הגן מתמקדת בהיבטים של תגמול, בתפיסה של תן וקח, תוך נתינת דגש על חיזוקים וענישה בלבד, או שיש מקום נרחב לעקרונות מנחים, ולהטמעת היבטים של ערכים ומשמעות. מנהיגות מתגמלת היא הכרחית וחשובה בניהול הגן, אולם יש ללוות אותה בדיאלוג עם הילדים, בהסברים ובהענקת משמעות לחיזוקים החיוביים או השליליים הניתנים לילדים. לשם כך, יש לתת ביטוי ליחסה האישי של הגננת לכל ילד וילד, להיכרות שלה עם עולמו האישי של הילד, עם צרכיו, עם רגשותיו ועם משפחתו. חשוב שהגננת תדע להבחין בין יכולותיו של ילד אחד לבין יכולותיו של ילד אחר, שהיא תהיה מסוגלת להעניק לילדים תחושת שייכות, ותתן דגש להענקת סביבה תומכת המאפשרת לילדים להתנסות בגן מבלא לחשוש מטעויות. מאפיין נוסף של מנהיגות מעצבת בגן הילדים, נוגע להתיחסותה לש הגננת לבעיות עימן נתקלים הילדים. גננת בעלת מנהיגות מעצבת, תעודד את הילדים להתבונן בקשיים שלהם ממגוון רחב של נקודות מבט, תוך הפיכת טעויות לחלק בונה של תהליך הלמידה. 

במיוחד חשוב שהגננת לא תפתור את הבעיות והקשיים של הילדים, אלא תלמד את הילדים להתמודד עם הקשיים שלהם בעצמם, תוך הענקת ליווי ותיווך התואם את יכולותיהם. מרכיב שלישי, הנוגע למנהיגותה המעצבת של הגננת, מתייחס לאנרגיה ולעקשנות של הגננת להראות לילדים את פני העתיד. לשם כך, חשוב שהגננת תדע להלהיב את הילדים, להציג להוריהם אפשרות לעתיד שונה ולתת דגש להשקעה בהווה כאמצעי להשגת עתיד מושך וראוי יותר עבור ילדי הגן. לבסוף, חשוב שהגננת תהווה מופת מוסרי והתנהגותי עבור ילדי הגן והוריהם. זאת, במטרה לאפשר לילדים להזדהות עם הגננת ולחקות את דרכי פעולתה. לשם כך, על הגננת להפגין עקביות ולדבוק במשימתה החינוכית.

ביבליוגרפיה

  • Burns, J.M, (1978), Leadership, N.Y, Harper and Raw‏.
  • Bass, B, M., Avolio J. B, (1993), "Transformational leadership and organizational culture", Public Administration Quarterly, Spring,112-121.
  • Hollander, E.P. & Julian, J.W., Contemporary Trends in the Analysis of Leadership, Psychological Bulletin, 71(5), 387 – 397, 1969.
  • French, J. R. P., Raven, B. The bases of social power. In D. Cartwright and A. Zander. Group dynamics. New York: Harper & Row, 1959.
  • Redle F., Group Emotion and leadership. Psychiatry, 5, 573-596, 1984.
 
דרגו מאמר זה
(3 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • כיצד נסביר לילדים את ההבדל בין רוצה לבין צריך?
    ילדים זקוקים לחוקים וגבולות – אלה מקנים להם תחושה של קביעות, יציבות, סדר, ארגון והיגיון, וכך הורים רבים נוטים לשלול מראש רצונות של ילדיהם. אז במקום לומר "לא!" בואו נבדוק כיצד נוכל ללמד את הילדים שלנו את ההבדל בין רוצה לצריך. מאמרה של אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר. 
    עוד
  • משא ומתן אפקטיבי עם ילדים – איך עושים את זה נכון?
    תנסו להיזכר רגע איפה למדתם לנהל משא ומתן? אתם חושבים שאתם יודעים לנהל משא ומתן בצורה אפקטיבית? עצרתם פעם לחשוב איך הייתם רוצים שהילדים שלכם ינהלו משא ומתן כשיגדלו? זה מאמר בשבילכם
    עוד