התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



גירושין בחייהם של הורים וילדים - דרכי התמודדות

ילדים שונים מגיבים באופן שונה לגירושין של ההורים - זאת בהתאם גם לגילם. לעיתים קרובות ילדים מביעים עצב, כעס, בלבול, בדידות. ואף לעיתים ישנה נסיגה התפתחותית  מאמר על טיפול והתמודדות הרגשית של הילדים עם גירושים של ההורים. 

פלג דור-חיים, פסיכולוג ילדים ונוער
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

גירושים בין בני זוג הם אירוע קשה, המצריך התמודדות רבה עם תסכול וכאב. שני בני הזוג צריכים להתמודד עם בנייה מחודשת של העולם האישי והמשפחתי שלהם. המשבר דורש התארגנות מחודשת בכלל רבדי החיים. כמו כן, ההיבטים הרגשיים של השינוי הם מורכבים וכוללים בחובם התמודדות עם אכזבה עצמית, חוסר אונים ובדידות. הגירושים יוצרים שרשרת של לחצים, הנובעים מהשינויים הרבים המתחייבים מהם. שינויים אלו יוצרים מוקדי לחץ המערערים את שיווי המשקל הקיים בחייהם של בני הזוג. ניתן לתאר שני מצבים של לחץ: האחד הוא משבר אקוטי המגיע לשיאו עם אכיפתם המהירה של שינויים רבים בו זמניים. המצב המלחיץ הנוסף הוא זה הכרוני, הקשור לחיים שלאחר הגירושים. אז נוצרים מתחים רבים המצטברים והופכים למצבי לחץ כרוניים שפגיעתם רעה.

השפעת הגירושים על הילדים

מצבי הלחץ הללו, קשורים לחווה של אובדן ולחוויה של השינוי הקיצוני שחל באורך החיים של הזוג. כאשר לזוג יש ילדים התחושה היא קשה עוד יותר. ההורים עשויים להתמודד עם תחושות אשם ביחס להחלטתם להתגרש, ההחלטה על משמרות עשויה להיות קשה ולא תמיד לשביעות רצונם של שני ההורים. עבור הילדים המצב אינו פשוט גם כן, הליך הגירושין נחווה אצל ילדים כמשבר של ממש, גם אם ההורים רבו לפני כן, והאווירה בבית היתה קשה, הילדים לא חשים את ההקלה שחשים המבוגרים לאחר הגירושין. הגירושין אם כן, מערערים את המערכת המשפחתית האמורה לספק לילדים את צורכיהם הגופניים והנפשיים, ולהעניק להם תחושת תמיכה, הגנה ובטחון.


גירושין


ילדים שונים מגיבים באופן שונה בהתאם גם לגילם. פעמים רבות הילדים מביעים עצב, כעס, בלבול, בדידות. לעיתים ישנה נסיגה התפתחותית והילד עשוי לחזור ולהרטיב בכיתה, להתחיל להיעדר מבית הספר או להגביר את שעות הצפייה בטלויזיה. התמודדותם הרגשית של הילדים כוללת תהליך קשה של נטישה, פגיעה ואף בגידה באמון. ניתן לתאר באופן פשטני תהליך רציף שהילדים עוברים במקרה מסוג זה. ראשית הילדים מוצאים את עצמם במצב של הכחשה, בנסיונם להתנהג כאילו והם אינם מושפעים מתהליך זה של גירושין. לאחר מכן, הילד עשוי לחוש אשמה על תהליך הגירושין של ההורים. לאחר תקופה של תחושת אשמה, הילדים מתחילים להיות מודעים לכעס העובר עליהם עקב הפרידה של ההורים והשינויים בבית הנובעים מכך. בהמשך הילך עשוי לחוש את עצמו מיואש, לחוש דכאון, לאבד את התאבון, להתקשות להירדם בלילה ולאבד עניין במשחקי חברה ובבית הספר. לבסוף, לאחר עבודה נכונה עם הילד ועם השינוי שחל בבית, הילד עשוי להשלים עם גירושי הוריו ולהסתגל למצבו החדש.

שינוי בדינמיקה המשפחתית 

משפחה חד הורית שונה במבנה ובדינמיקה שלה ממשפחה רגילה. במשפחה רגילה, החוקים, הכללים וההחלטות המכריעות מתקבלות על ידי שני ההורים. קבלת ההחלטות של ההורים, התעניינותם החברתית ופתרון הקשיים והבעיות נעשים על ידי שני ההורים, תוך כדי שותפות. כמו כן, ליחסי הגומלין שבין ההורים, יש השפעה על הילדים, בהענקת פניות לחיי היום יום המותאמות לגילם. כמו כן, חלוקת התפקידים בין שני ההורים, מאפשרת להורים זמן פנוי רב יותר עבור הילד והמשפחה. ואולם, במשפחה שעברה גירושין, התבנית המשפחתית משתנה ועמה גם מערכת היחסים שבין ההורים לבין הילדים. מערכת היחסים של שותפות, עשויה להפוך לפיקוח חד סטרי של מבוגר, שבה הילד עשוי למלא את מקומו של המבוגר החסר. ההורה הנוסף, הרואה את הילדים אחת לתקופה, עשוי לנסות לפתח כלים מלאכותיים לשמירת הקשר עם הילדים וליצור על ידי כך מערכת יחסים בלתי מאוזנת. ההורה הגרוש עשוי לפתח תחושה של רגשי אשמה ולפנק את הילד יתר על המידה, או לחלופין שואף למחוק את העבר ומתקשה להתכוונן לצרכי הילד. באופן זה, נוצרת מערכת משפחתית חדשה, שבה מקומם של הילדים קשורה למערכת היחסים המתוחה בין ההורים.

המלצות ודרכי התמודדות עם גירושים

ישנם מספר המלצות עבור הורים הנמצאים בתהליך גירושים, העשויות לעזור לילדים להתמודד עם תחושת העקה הקשורה לחווית האבדן הקשה שבשינוי המבנה המשפחתי. ראשית, חשוב שההורים יבינו את חוויתיו של הילד. בזמן גירושין, ההורים עסוקים לרוב בקשיים שלהם ובשרידות אישית והם מתקשים להתפנות לקשיים הרגשיים של הילד. אולם, דווקא בתקופת הגירושין, חשוב להבין את תחושותיו של הילד, את תהליך האבל שהוא עובר ואת הקושי שלו להתרגל למצב חדש, בלתי מוכר ומאיים. דגש מיוחד יש לשים על הבעת תמיכה, אהבה וסובלנות כלפי הילד. יש להיות סבלניים לנסיגה התפתחותית, כגון הרטבה בלילה וריבוי כעסים. חשוב מאוד לתת מקום להקשבה כלפי הילד, תוך מתן הכרה ברגשותיו. יתרה מכך, חשוב לאפשר לילד לעכל את האובדן שלו, תוך הענקת מרחב להסתגלותו למצב החדש. כאשר תפקודו היום יומי של הילד נפגע, ישנה חשיבות ניכרת גם להפנית הילד לטיפול פסיכולוגי.

הסוד: להעניק יציבות לילד

נוסף על ההכלה והתמיכה בילד, ישנה חשיבות רבה בהענקת מירב היציבות האפשרית בסביבתו של הילד. הילד עשוי להיתרם לדוגמה מהשארתו בבית ספרו, במרחב החברתי שלו ומהימצאותו בסביבת אנשים מוכרים ואהובים. דבר זה, עשוי לתרום לבניית מקום בטוח עבור הילד. שבירת המסגרת המשפחתית גורמת לילד תחושה קשה של איבוד המסגרת הבסיסית והבטוחה ביותר, על כן יכולתו של הילד לזהות מסגרת נוספת שבתוכה הוא חש בטוח ומוגן תעזור לו להתמודד עם הקושי הקיים בגירושין. עזרה נוספת הילד עשוי לקבל מעיבוד החוויה הקשה שהוא עבר. יכולתו של הילד להמשיג את חוויותיו מתהליך הגירושין, לתפוס את הרצף ואת המורכבות שבגירושין, היא חשובה מאוד להסתגלותו. יש לשוחח אתו על מסקנותיו האישיות הנוגעות לסיבת הגירושין של הוריו ולתחושותיהם כלפיו. חשיבות רבה ניתנת למידת שיתוף הפעולה בין הוריו של הילד ולגילויי יחס אהבה העשויים להשפיע לטובה על הסתגלותו של הילד. ביקורים סדירים של הילד בבית ההורה, שעזב את הבית וגם סידורי לינה קבועים יעזרו לילד למצוא מחדש יציבות בחייו ויהווה עבורו מרחב בטוח שיעודד אותו לשוחח עם הוריו בנושאים הקשורים לגירושין.



לקריאה נוספת
Norman Sheresky and Marya Mannes. (1972) Uncoupling: The Art of Coming Apart. Viking Press, New York.
Richard A. Gardner. (1977) The Parents Book About Divorce. Doubleday & Co.
D. A. Luepnitz.(1982). Child Custody: A Study of Families after Divorce. Lexington Books 
J. Pearson and N. Thoennes.(1990). Custody after divorce: Demographic and attitudinal patterns. American Journal of Orthopsychiatry, v.60(2), p. 233-249.
J.S. Wallerstein and S. Blakeslee.(1989). Second chances: Men, women and children after divorce. New York, Ticknor and Fields.

דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • כיצד נסביר לילדים את ההבדל בין רוצה לבין צריך?
    ילדים זקוקים לחוקים וגבולות – אלה מקנים להם תחושה של קביעות, יציבות, סדר, ארגון והיגיון, וכך הורים רבים נוטים לשלול מראש רצונות של ילדיהם. אז במקום לומר "לא!" בואו נבדוק כיצד נוכל ללמד את הילדים שלנו את ההבדל בין רוצה לצריך. מאמרה של אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר. 
    עוד
  • משא ומתן אפקטיבי עם ילדים – איך עושים את זה נכון?
    תנסו להיזכר רגע איפה למדתם לנהל משא ומתן? אתם חושבים שאתם יודעים לנהל משא ומתן בצורה אפקטיבית? עצרתם פעם לחשוב איך הייתם רוצים שהילדים שלכם ינהלו משא ומתן כשיגדלו? זה מאמר בשבילכם
    עוד