התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

קרן יטיב
מנחת הורים ומשפחה

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

שלמה אריאל
מומחה-מדריך בפסיכולוגיה קלינית ובטיפול משפחתי וזוגי, בילדים במשחק

מומחים מובילים - טיפול זוגי

ויוי שמואלי
מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, מטפלת מוסמכת לפי גישת האימאגו

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



גיבוש זהות אצל בני נוער בגיל ההתבגרות

גיל ההתבגרות זו תקופה בעלת השפעה חזקה על חיינו כבוגרים. היא כוללת שינויים גופניים, נפשיים ורגשיים. כיצד זהות של בני נוער מתגבשת בגיל ההתבגרות ומה הם השלבים המאפיינים את התגבשות הזהות בגיל ההתבגרות? מאמר של פלג דור חיים, פסיכולוג ילדים ונוער. 
פלג דור-חיים, פסיכולוג ילדים ונוער
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)
גיבוש זהות אצל בני נוער בגיל ההתבגרות 1 Dollar Photo
גיל ההתבגרות זו תקופה בעלת השפעה חזקה על חיינו כבוגרים. היא כוללת שינויים גופניים, נפשיים ורגשיים. הילד המתבגר מגבש ומעבד את המידע שהוא רכש בילדותו ומגלה עיסוק רב בהתפתחות גופנית, מינית ונפשית. קבוצת השווים הופכת להיות משמעותית במיוחד והנער מתמודד עם דילמות הקשורות לבחירות מסלול חייו העתידי. היבט מרכזי בחייו של המתבגר, נוגע להתגבשות זהות אישית, למרידה במוסכמות ולחיפוש אחר אוטונומיה. במאמר זה, אגע בהתפתחות הזהות של בני הנוער, אתיחס לשלבים שונים בהתפתחות הזהות של הנער ולמקום של ההורים ביחס לכך.
 
בגיל ההתבגרות בני הנוער נעים בין עצמאות לבין תלות במבוגרים. גיל ההתבגרות מתאפיין בבשלות פיזית ושכלית ופעמים רבות הנערים נראים כמבוגרים לכל דבר. יחד עם זאת, הם אינם חשים כמבוגרים ופעמים רבות הם נעים בין התנהגות בוגרת ואחראית לבין התנהגות ילדותית. ניתן לזהות אצל המתבגר תנודתיות במצבי רוח, חוסר איזון רגשי וגם פעילות מוגברת של דחפים פנימיים. הוא עשוי לבקש מההורים שיתיחסו אליו כאדם מבוגר ויעניקו לו את החופש להתנהל כרצונו בעולם. ואולם, על אף הבשלות הפיזית, הנער נדרש להמתין מספר שנים עד שיהיה חופשי להתנהג ולקבל בחירות כרצונו.

כהורים, אנו מתנהלים במתח שבין המקום המאפשר לנער להתנסות, לבין ריסון והגבלה. בני הנוער נתקלים בקושי לרסן את הדחפים, את התחושות ואת המהוויים שלהם בהתאם לדרישות המבוגרים. מצב זה, מחזק את הקונפליקט שבין רצון לחופש ולעצמאות מצד אחד, לבין תחושת תלות במבוגרים מן הצד השני. קונפליקט זה, עשוי להקשות מאוד על ההורים של המתבגרים ולבלבל אותם. מצב זה, מעלה את השאלה: עד כמה אנחנו כהורים מעניקים דגש לריסון של הילדים המתבגרים, תוך ניסיון להתאים אותם לסביבה החיצונית של חברת המבוגרים? זאת, אל מול מידת העידוד לשונות ולחיפוש עצמי. פעמים רבות, ההורים לוקחים על עצמם את מלוא האחריות להתנהגות של הילד המתבגר, על מנת לנסות לייצר עבורו התנסות בטוחה ומוגנת. בפעמים אחרות, ההורים מעניקים לו חופש רב מידי ולא מכוונים אותו במידה מספקת.  

מתבגרים, זהות וגבולות

גיבוש הזהות של המתבגרים מתאפיין בבדיקת גבולות וריבוי קונפליקטים עם מבוגרים. במהלך גיבוש זהות אישית, המתבגרים בודקים היכן הם שונים מהמורים ומההורים שלהם. ההתייחסות לכללים משתנה גם היא. בשונה מילדים צעירים יותר שמקבלים את כללי הבית ובית הספר, בני נוער מתחילים להטיל ספק בנחיצות כללים מסויימים ובוחרים למחות כנגדם. לדוגמה, בני נוער עשויים להיות ערים לכך שהכלל של דיבור באמצעות הצבעה בכיתה אינה חוק בעל תוקף אובייקטיבי, אלא מוסכמה חברתית. הם עשויים לדרוש לשנות את ההכרח להצביע לפני שהם מדברים בכיתה. כך גם בבית, בני נוער עשויים למשל שלא להסכים עם דרישת ההורים להגיע הביתה לאחר בילוי עד שעה מסויימת. מכאן, בני הנוער בוחרים לבחון כל כלל חברתי שהוא ולבדוק את התוקף שלו. פעמים רבות בני נוער אינם מבינים את משמעות הכללים ובוחרים להסתכל עליהם כהיבט שרירותי. אנו כהורים עשויים להתקשות להתמודד עם ביקורתיות זו של בני הנוער.  

משימה מרכזית של המתבגר היא השגת זהות אישית

אריק אריקסון (1976) טען שהמשימה המרכזית של גיל ההתבגרות, היא השגת תשובה לשאלה: "מי אני?". ג'יימס מרסיה (1980) יצר מודל העוסק בהתפתחות זהות המתבגר על סמך גילוייו של אריקסון. מרסייה רואה חשיבות במשבר זהות המאפשר צמיחה אישית. בהתאם לכך, הוא העניק דגש ליחס של הנער כלפי סמכות וכבעל השפעה מכרעת על התפתחות הזהות. לטענתו, תהליך עיצוב הזהות של המתבגר נמצא על ציר הבנוי מארבעה שלבים מרכזיים: בצד האחד של הציר יש את המקום חסר הזהות ובצידו השני של הציר יש את המקום של השגת הזהות.
  1. בלבול תפקידים. אדם שלא חווה משבר זהות במהלך גיל ההתבגרות, אך גם לא התחייב לזהות כלשהי. בשלב זה, האדם נמצא בסיטואציה של בלבול בזהותו והוא חווה את עצמו כזר במקום שלו. הוא מצוי בחיפוש תמידי אחר זהותו. האדם חש שזהותו מבולבלת ומפוזרת, והוא חש שהוא מתקשה לאסוף את עצמו, לתכנן ולקבל החלטות ביחס לעתידו.
  2. סגירות מוקדמת. המתבגר נטל על עצמו תחושה של מחוייבות מוקדמת לזהות, אך לא מתוך תוצאה של חיפוש ובדיקה, אלא מתוך מחוייבות כפויה. לרוב מדובר על אימוץ של השקפות וערכים של ההורים. לעיתים, מדובר בבני נוער שגדלו בבית שלא ניתן היה לבצע בו חיפוש אחר זהות. בפעמים אחרות, מדובר בחרדה חיצונית של הנער ביחס לעולם, שאינה מאפשרת להם לבדוק את הזהות שלהם באופן חופשי. אנשים אלו מבטאים קונפורמיות, צייתנות ומעט מאוד מרחב להטיל ספק או לאתגר את סביבתם.
  3. חיפוש אחר הזהות (מורטוריום). בני נוער נמצאים במשבר זהותי, המתקיים תוך כדי  חיפוש אחר דרכם האישית. הם נמצאים במאבק לעצב את הזהות האישית שלהם, ועדיין לא בחרו מטרות או מחויבויות ברורות לעתיד. בשונה מבלבול תפקידים, המתאר שלב ללא חיפוש זהות מוגדר, מדובר על מאבק למצוא זהות ולחפש אחר זהות ברורה. הנער המתבגר מתאר קושי להתחייב ולהצהיר על שייכות לקבוצה חברתית והוא נמצא בתקופה משברית. הנער מחפש אחר הערכים והמטרות הנכונות עבורו, אך הוא אינו מצליח להתמסר אל המטרות שלו עד הסוף.
  4. השגת זהות.  שלב זה מגיע לאחר שהילד חיפש את הזהות המתאימה עבורו וגיבש את הערכים והמטרות הנכונות עבורו. המתבגר בחר לעצמו כיוון מותאם והגיע להחלטות לגבי תפיסת עולמו. בני הנוער הללו, עברו תהליך של הפרדה בריאה בינם לבין ההורים שלהם, תוך פיתוח אוטונומיה עצמית. הם מבטאים עצמאות ומסוגלים לתאר את ההגיון מאחורי ההחלטות שלהם, אך בד בבד הם עדיין חוקרים את סביבתם ומנסים לאתגר את העולם הפנימי והחיצוני שלהם.

הביקורת על המודל של התפתחות הזהות

 
הביקורת כלפי המודל של מרסיה, נוגעת לליניאריות שלו, לטענה שהוא מחייב רצף מסוים וגם לכך שהוא מתחם את השלבים הללו לגיל ההתבגרות. ואולם, אנשי מקצוע רבים טוענים כי ישנה אפשרות לנוע בין כלל ארבעת ההיבטים הללו לאורך כל החיים וגם לנוע בתוכם. כך שבכל שלב או בכל רגע בתוך מעגל החיים, אנו יכולים להתפתח ולגדול. ביקורת נוספת נוגעת לריבוי זהויות – הזהויות אינן בהכרח נמצאות באינטגרציה אחת עם השניה: כך למשל לאשה ישנן חוויות שונות של זהות. כגון: אם, אשת מקצוע, בת, אחות וגם חברה טובה.
עם זאת, המודל מעניק לנו כהורים וכמטפלים, נקודת מבט חשובה ומעניינת על עולמו של המתבגר וגם על עולמנו שלנו. הנושא של חיפוש אחר זהות מעסיק אותנו בכל הגילאים ובכל שלב בחיים שלנו וכדאי לחשוב היכן אנו נמצאים על ציר זה בכל רגע נתון.

העמדות שאותן הציג ג'יימס מרסיה, אינן מהוות רצף התפתחותי, אלא שלבים מעגליים המהווים חלק מתהליך רחב יותר. יחד עם זאת, כאשר אחד משני השלבים הראשונים שצויינו, נתפס כמוגמר וסופי עבור המתבגר, יש לעזור לנער להגיע לתנועה בין העמדות השונות. התנועה בין השלבים להשגת זהות היא חשובה ומהווה חלק מרכזי מתהליך ההתבגרות. במיוחד, יש לעזור ולעודד את הנער לחוות את שלב המורטוריום של חיפוש אחר זהות על מנת שיצליח להשיג זהות אישית עצמאית. לרוב, כאשר אנו כהורים נבקש לבחון את השלב שבו נמצא הנער, אנו נגלה כי הוא עשוי להתאפיין במספר שלבים במקביל.

תובנות מהשלבים בהשגת זהות

בהתייחס לגיבוש הזהות, יש לבחון את תגובתם של המבוגרים: מצד הורים ומורים יש נטייה להגיב בבקשה להשהייה ולהמתנה בקבלת ההחלטות של המתבגר. האמירה שלנו כהורים עשויה להיות: "חכו, תמתינו לפני שאתם מקבלים החלטות!" מצב זה, שבו המבוגרים לוקחים על עצמם את ההיבט של אחריות והנערים לוקחים על עצמם את ההיבט של התנסות והעזה, נותן מקום למגוון של קשיים. מערכת יחסים במשפחה שבה ההורים לוקחים את התפקיד הבלעדי של דרישה לאחריות, ריסון וקבלת החלטות מאוזנת ואילו הנער לוקח את התפקיד של נועזות, אימפולסיביות והתנסות מקדמת קיטוב וקונפליקטים במערכת היחסים המשפחתית.

על מנת לשפר את מערכת היחסים שבין הנער להורים שלו, כדאי לשנות את הקיטוב שבו ההורים מסמלים בלבדית את האחריות והנער מסמל בלבדית את ההתנסות המשחקית. לטענתי, יש חשיבות רבה לגבולות ולריסון מצד ההורים. אך בד בבד, חשוב שנאפשר את המרחב גם לבני הנוער לקחת את התפקיד האחראי והבוגר. לעיתים, מומלץ דווקא שאנו ההורים נתחבר למקומות המשחקיים, הפחות רציניים ובד בבד נעודד את המתבגר לקחת תפקידים ואחריות בבית. לעיתים, החוויה שהאחריות הבלעדית מצויה אצלינו כהורים, עשויה לכבול אותנו ולהקשות על המתבגר לעבור תהליך של מורטוריום וחיפוש אחר זהות.  

לסיכום, בגיל ההתבגרות הנערים נעים בין עצמאות לבין תלות במבוגרים. גיל ההתבגרות מתאפיין בבשלות פיזית ושכלית והנערים עשויים להיראות כמבוגרים לכל דבר. יחד עם זאת, הם אינם חשים כמבוגרים ועשויים לנוע בין התנהגות בוגרת ואחראית לבין התנהגות ילדותית. כהורים, אנו מתנהלים במתח שבין המקום המאפשר לנער להתנסות, לבין ריסון והגבלה. האתגר של הורים למתבגרים הוא לא לקחת את מלוא האחריות להתנהגות של הנער, וגם לא להעניק לו חופש רב מידי, אלא למצוא את האיזון הנכון שבין הכוונה, תיווך ועידוד לבין הענקת חופש. 


ביבליוגרפיה

  • J. E. Cote/C. G. Levine, Identity Formation, Agency and Culture (2002) p. 19
  • James E. Marcia, "Ego-Identity Status", in Michael Argyle, Social Encounters (Penguin 1973) p. 340
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

קראו עוד בנושא...

  • קטעי וידאו עמוד בית טיפול
  • הילד מאושר - האם זה תלוי בנו?
    מדוע ההורים של היום מאמינים שאושרם של ילדהם תלוי בהם? וכיצד כמות המידע שההורים צריכים להתמודד עמה מעלה על רמת החרדה של ההורים. כתבה של נועם ישראלי, פסיכולוג ומטפל משפחתי מוסמך.
    עוד
  • האפילפסיה וילדים - חווית אבדן השליטה
    לא הרבה מכירים מקרוב אנשים עם מחלת האפילפסיה, אך מדובר על כ-50 מליון ברחבי העולם, ורובם לוקים בה עד גיל 20.
    מאיה אקרמן, בת 17, תלמידה לקולנוע, יצרה סרטון להעלאת המודעות למחלה. 
    עוד
  • עמידות פסיכולוגית של ילדים למלחמה ולטרור
    אירועי מבצע 'צוק איתן' הביאו את אוכלוסיות ישראל להתמודד עם פגיעה בתחושת המוגנות האישית. טילים, מוות של חיילים ואירועי טרור פוגעים בתחושת המוגנות והביטחון הקיומי שלנו וגורמים לנו להיות להיות במתח מתמשך. אנו ההורים, דואגים בוודאי לילדינו ועסוקים בחוויות הרגשיות שלהם לנוכח המצב הבטחוני. כדאי לנו לשאול את עצמנו, עד כמה הילדים שלנו עמידים לאירועי חירום ולמתח המתלווה לימים אלו.

    עוד
  • טיפול משפחתי - מתי כדאי לפנות
    מתי כדאי לפנות לטיפול משפחתי וכיצד הוא יכול לסייע? למעשה, טיפול משפחתי נועד לעזור למשפחה בהתמודדותיה עם חיי היום יום. פסיכותרפיה משפחתית נוגעת הן בפרט והן במערכת המשפחתית, מתוך שימת דגש לאינטראקציה שבין בני המשפחה, לקשר האישי בין ההורים לילדיהם ולקשר הזוגי.