התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

לילך אוהב ציון
מדריכת הורים ויועצת שינה מוסמכת

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



תרצו שלילד שלכם יהיה בטחון עצמי? זה תלוי בכם!

לרוב ההורים חשוב שילדהם יהיה בעל ביטחון עצמי גבוה. כיצד נדע כי הדיאלוג שאנו מנהלים עמם אכן תוביל אותם למטרות אלו, ותקנה להם כלים לחיים. במאמר זה, לילך אוהב ציון, מדריכת הורים, מדגימה כיצד התקשורת שלנו משפיעה באופן ישיר.
לילך אוהב ציון, מדריכת הורים ויועצת שינה
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)
לנו, ההורים חשוב שהילד יהיה מוצלח ובעל ביטחון עצמי גבוה.במאמר זה אציג מספר סוגי תקשורת ובאמצעות דוגמאות של משפטים שגורים בפיהם של הורים וכיצד הם משפיעים באופן ישיר על התנהגותם ועל ביטחון העצמי של ילדים.

ההורה הדיקטטור

רעות בת ה-6 שמעה מהוריה כל כך הרבה פעמים את המשפט: "אוף איתך! תני לי את זה... זה לא בשבילך... את לא תצליחי לבד..." או "מה את עושה? כמה פעמים אמרתי לך שזה לא טוב ככה..."
רעות כבר מצליחה להאמין שהיא לא תצליח לבד! למרות שהיא כבר בת שש מאוד קשה לה למזוג לעצמה מים בכוס, לפנות את הצלחת שלה מהשולחן, אפילו כשהיא צובעת או גוזרת היא בטוחה שזה לא מספיק טוב.
לעיתים קרובות, וללא כל כוונה אנו נגרום לילדינו להרגיש שהם לא מספיק ראויים, לתחושה של חוסר מסוגלות, לתחושה של "אני פה המחליט, ולך אין דעה!" לעיתים רחוקות יותר אף לתחושה של השפלה.

ההורה שחולם ומצפה 

אביו של רונן החליט עם עצמו: "אני לא הצלחתי להגשים את החלום ולהיות כוכב טלויזיה, לי לא האפשרות והאמצעים וכעת אני אתן את הכל כדי שרונן יהיה כוכב אמיתי...." רונן אמור לממש את חלומו של אביו. רונן מרגיש כי אם לא יצליח בהגשמת החלום יאכזב אותו ובעקבות כך לא יאהב אותו... אהבת הוריו היא על תנאי של הצלחה והוכחה כי הוא אכן "כוכב"...
במקרים אחרים, ישנם הורים בעלי ציפיות גבוהות מהילדים, יכול להיות שזה חלום שלהם שהם בעצם ציפו וייחלו לו, ויכול להיות שזו באמת אמונה של ההורים שהילד חייב להיות הכי טוב והכי מוצלח. במצב כזה הילד עלול שלא להצליח במשימה, ואז תחושת הכישלון תהיה עצומה. הילד נדרש לעמוד בחלום של הוריו שיש ספק לגבי יכולתו להשלים אותה, וההורה מבחינתו מבטיח לו שזה משהו שהוא יוכל לעמוד בו ולעשות אותו. החרדה אצל הילד גדולה. אם ינסה ויכשל, יאכזב אותם ואת עצמו. הבטחון העצמי שלו ירד ולא ירצה לנסות שוב.

ההורה שעושה השוואות בין אחים וילדים

הוריה של מעיין בת ה-12, היו מבקרים אותה על כל דבר שהיתה מעיזה לעשות. "למה את מתנהגת כך אל חברתך?, תארחי אותה יפה...", "תראי איזה יפה אחותך מתנהגת....", "למה את לא יכולה פעם אחת לעשות משהו כמו שצריך...?", גם כשמעיין ניסתה להראות לאמא את המחברת עם השיעורים שסיימה כל כך מהר, לאמא היה מה להעיר ולתקן...
כתוצאה מכך, מעיין החליטה שעדיף להסתיר מהוריה חוויות שעברו עליה, ציונים שהיתה מקבלת, להיכן הולכת ורוב הזמן היתה מתכנסת בתוך עצמה.

הורים מתייגים את ילדהם בתכנות אופי

בחלק מהמקרים הרבים בהם נתקלתי, ישנם הורים אשר יתייגו את הילד שלהם עם תכונה מסויימת ויגרמו לו להאמין כי הוא כזה. הם ידאגו לספר לכולם כמה שהוא לדוגמא, ביישן או שובב או רגיש ויש להתנהג אליו בהתאם. הילד שומע זאת כל כך הרבה פעמים שכבר מאמין להם ואומר לעצמו "אני ביישן". יכול מאוד להיות שהוא אכן כזה, אבל חשוב לזכור, זה רק חלק מתכונותיו ויש לטפח גם תכונות נוספות ולא לקבע אך ורק את זה. תכונות אלה מתגבשות ומוסיפות לדימויו העצמי של הילד והוא יכול להבין שזה בסדר להיות לעיתים ביישן.
אז מדוע הורים מציבים ציפיות גבוהות/ מלחיצים/ מבקרים/מקבעים תכונת אופי?
ראשית כדאי להבין, כי אנו כהורים לא עושים זאת במודע או בכוונה. ברוב המקרים ולעתים קרובות, מדובר בדרך חיים אותה ההורים סיגלו לעצמם, לדוגמא הורים פרפקציוניסטים אשר דורשים מעצמם ובעיניהם הצלחה היא חשיבות עליונה יהיו ביקורתיים כלפי אחרים.
בנוסף, הורים רבים מניחים שלילד אין באמת רצון משל עצמו, הם חייבים ללחוץ ולהאיץ בו אחרת הוא לא יתקדם ולא יוכל להשתלב בחברה ועל כן, הם יסמנו את המטרות שהילד נדרש לעמוד בהן. כמובן, שהורים צריכים להיות המשענת ומקום המעניק בטחון לילד, לדעת מה טוב עבורו אך לא בדרך של לחץ, ביקורת או בדרך של ציפיות גבוהות אלא צריכים לכוון אותם, לתמוך בהם ולא להחליט במקום הילד.
ילדים שגדלים תחת לחץ, ביקורת וציפיות גבוהות עלולים להתפתח כשהם מרגישים לא אהובים ולא מוצלחים כפי שהם. אהבת הוריהם ניתנת להם על תנאי. ילדים אלה גדלים עם תחושת ערך פגומה, ובתחושה שהם מגשימים חלום של מישהו אחר. המחיר על כך הם כבדים, החל מויתור על חלומותיהם שלהם, וכן ביטוי נוסף לכך הוא לחץ, חרדות ולעתים אף מחלות פסיכוסומאטיות. ישנם ילדים שחשים איוש נוכח הציפיות, שאינם יכולים לעמוד בהם או בביקורות שיבואו ולכן מוצאים לעצמם עניין אחר "להצטיין" בו – בדרך כלל התנהגויות שליליות. תופעות שכיחות נוספות הן עצלות וחוסר אנרגיות הנובעות מחוסר אמון ביכולותיהם ובעקבות זאת ירידה בביטחון העצמי.
כללים לניהול תקשורת שמעצימה את הביטחון העצמי של הילדים שלנו:
  • תאמו ציפיות עבור הילדים. מטרות קטנות שמאפשרות שביעות רצון. הציפיות צריכות להיות מותאמות לגיל. כדאי לתת לילד משימות קטנות שיוכל לעמוד בהן, הילד יוכל לעמוד בזה ולהרגיש את המסוגלות, את העידוד ואת הרצון להמשיך הלאה. כך הוא מתקדם כי הוא רוצה להתקדם, ומתחזק מכך. בנוסף, חשוב מאוד לתת לילד את התחושה שאנו, ההורים שלו, רואים את הקושי, מבינים מה עובר עליו, יודעים מה הוא עובר ויחד עם זה מאמינים ביכולות שלו. בכל מקרה ולא חשוב מה יקרה – נאהב אותו בכל תנאי!
  • במקום ביקורת - עידוד!! אנו מבלים עם ילדינו וממהרים לקפוץ עליהם ברגע שהם שוגים. הרעיון שעלינו ללמד אותם בדרך של לתקן ולבקר אותם כל הזמן הינו שגוי. אם נפנה את תשומת לב הילדים לדברים הנכונים שהם עושים, אם נביע בהם אמון ביכולת שלהם ונעודד אותם יפחתו השגיאות.
  • להפחית בערך השגיאות ולרכז את תשומת הלב בחיובי. חשוב מאוד לתת לילד מקום לבטא את והיכולות הבולטות שלו, זה יגרום לסביבה לתת לו חיזוקים חיוביים, להעצים את הדימוי העצמי של הילד. מכאן הילד יבין כי הוא טוב במה שעושה, כי הוא מצליח והוא גורם לסביבה שלו להעריך את יצירותיו/כשרונו.
  • חשיבותה של הדרך ולא התוצאה. העריכו את ילדכם על ההשקעה, על המאמץ, דאגו להסביר להם כי לרוב ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאות אך מידת ההשקעה והמאמץ היא העיקר ועל כך כל הכבוד. הדרך חשובה מאחר ואז הילד יבין כי הוא מבחינתו עשה כל שביכולתו על מנת לעבור את המבחן או לנצח במשחק הכדורסל גם אם הציון לא יהיה בדיוק מה שציפה לו או שהקבוצה הפסידה במשחק. הוא לא יתייאש, הביטחון שלו לא ייפגע וינסה שוב במבחן/במשחק הבא. הילד צריך לשפר את ההישגים שלו, להמשיך להתאמן, להמשיך ללמוד על מנת להצליח יותר בפעם הבאה.

כולנו כהורים טועים - זה הזמן לתקן

כולנו עושים שגיאות, כולנו טועים, לעיתים אין אנו יודעים כי שגינו עד לאחר שנסתיימה הפעולה ואנו רואים את התוצאה. לפעמים חייבים לטעות על מנת להיווכח שאמנם זו היתה טעות. עלינו להרשות לעצמנו ולילדנו להיות בלתי מושלמים. רק בדרך זו נוכל לפעול, להתקדם ולהתפתח. הילדים לא יאבדו את האומץ וילמדו תוך כדי.
לדוגמא, אמא ניגשה לחדר המשחקים לאחר זמן ארוך יחסית שקט ושני ילדיה היו שקועים בעשייה... המראה שניגלה לעיניה הדהים אותה. דגם של מטוס מעיסות נייר היה מונח במרכז החדר, מעל לשמיכה שאמורה היתה לשמש את הילדים ככיסוי בלילה, הרבה עיתונים ודבק מרוחים בכל מקום בחדר, בגדי הילדים היו מלוכלכים בצבעי גואש ועל פניהם של הילדים היה חיוך: "אמא, תראי מה עשינו, היה לנו כיף.... ביקשת שנהיה בשקט... והחלטנו לבנות מטוס... עכשיו יש הרבה בלאגן ולכלוך..." האמא יכלה בקלות לצאת מדעתה, לכעוס על הילדים, לצעוק עליהם ולהגיד להם שלא משתמשים בשמיכת השינה כמצע לעיסות נייר, שלא מכינים דברים כאלה עם בגדים חדשים ושבטח לא עושים דברים כאלה בחדר, אלא על שולחן העבודה. אך האם אמרה: "אתם צריכים להיות גאים בעצמכם, הקשבתם לי ובאמת העסקתם את עצמכם. אפילו הצלחתם ליצור מטוס מדהים בעבודה משותפת. אני רואה שהשמיכה והבגדים צריכים כביסה וניקוי – כשתסיימו פה, אעזור לכם להפעיל את מכונת הכביסה."
במקרה זה, האמא חיזקה את הקשר של האחים בכך שעודדה עבודה משותפת, עודדה אותם על כך שהעזו לעשות וליצור דברים חדשים, עודדה אותם על כך שהעסיקו את עצמם, ואף גרמה להם לתחושה כי יש בהם את היכולת גם לנקות ולסדר בעצמם עם מעט עזרה שלה מבלי שתצטרך אחר כך לשוב ולדרוש לנקות או לנקות בעצמה..

לחץ מזיק ומקשה על הילד להתמודד בחברה תחתרותית

לסיכום, מחקרים מראים שילדים שגדלו באווירה של לחץ, או של ציפיות וביקורת תמידית, גדלו להיות אנשים אשר מתקשים להתמודד עם החברה התחרותית. זאת משום שהתחרותיות קשורה מאוד לתחושת הערך שלהם, כל טעות מבחינתם, תהפוך לכשלון וזה יתפרש אצלהם בצורה קשה מאוד. דווקא אנשים שנחשפו פחות לדרכים אלה בבתיהם מדווחים שקל להם יותר לעמוד מול ביקורת מאחר ואין היא פוגעת קשה מדי בדימוי העצמי שלהם. הערך והדימוי העצמי של ילדינו נבנה בעיקר בשנים הראשונות של חייהם והם מתמודדים עם הדברים דרך העיניים שלנו ההורים, ולכן חשוב להעניק להם אמון מלא בכך שאנו אוהבים אותם וזה יהיה תמיד ללא כל תנאי.
"הצלחה היא היכולת לעבור מכשלון לכשלון בלי לאבד את ההתלהבות" (ווינסטון צ'רצ'יל)
דרגו מאמר זה
(2 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1020

קראו עוד בנושא...

  • מסיכות ותחפושות – איך הן מסייעות לנו ביומיום?
    חג פורים כבר כאן וההורים, איך לא, עסוקים בתחפושות לילדים. קונים ומכינים, תופרים ומוסיפים שלל אביזרים. ביום הזה כל אחד יכול להיות מי שהוא רוצה! כי פורים זה חג המסיכות, ובפורים מותר להיות ה-כ-ל. כבר לא צריך מסיכות. ומה קורה איתנו ביומיום?... האם באמת אנחנו לא צריכים מסיכות? מאמרה של ויקי לביא –משל מדריכת הורים לילדים מיוחדים.
    עוד
  • הדרך להורות מושלמת

    אנחנו נמצאים בתקופת של ריבוי גירויים הגורמים לנו להתאפיין בתרבות עם הפרעת קשב וריכוז. הכל מהיר ועצבני והחיים מזמן כבר הפכו לסרט. אנחנו עסוקים כל הזמן, בעבודה, בקניות, בפלאפונים, בטלוויזיה, ובפרסומות. אנחנו רצים מדבר לדבר, לא נשאר לנו זמן להשקיע בעצמנו ובילדים. יעל גמליאלי, מטפלת באומנות בילדים ונוער מסבירה במאמר איך אנו כהורים יכולים יכולים להיות יותר נינוחים.

    עוד
  • נגמלים מטיטולים? 9 דברים שכדאי לקחת בחשבון

    אז הגיע הרגע בו אתם חושבים על גמילה מטיטולים אבל לא סגורים עד הסוף... לא יודעים כיצד מתחילים, לא יודעים מה אומרים לקטנטנים, חוששים, מהססים ובעיקר מתלבטים – האם זה נכון בשבילו? האם הוא מוכן? ואם נתחיל ולא יהיה שיתוף פעולה? ומה אומרים לקטנצ'יק שפספס?...
    !לילך אוהב ציון  מסבירה לנו 9 דברים שכדאי לנו לקחת בחשבון

    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • כיצד נסביר לילדים את ההבדל בין רוצה לבין צריך?
    ילדים זקוקים לחוקים וגבולות – אלה מקנים להם תחושה של קביעות, יציבות, סדר, ארגון והיגיון, וכך הורים רבים נוטים לשלול מראש רצונות של ילדיהם. אז במקום לומר "לא!" בואו נבדוק כיצד נוכל ללמד את הילדים שלנו את ההבדל בין רוצה לצריך. מאמרה של אורית רוזנבוים, מדריכת הורים בכירה במכון אדלר. 
    עוד