התקשרו להורים ברשת Logo

מומחים מובילים - הדרכת הורים

אורן זך
מדריכת הורים לגיל הרך, התמחות בהפרעת קשב וריכוז

מומחים מובילים - טיפול פסיכולוגי

מומחים מובילים - טיפול זוגי

מה כדאי לקנות?

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - דבי הדבורה

    3

  • בובה סנסורית לתינוקות ופעוטות - טובי הכבשה

    girlsheep

מאמרים שיכולים לעניין אותך



בדידות אצל ילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז

מחקרים מראים כי ילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז נתקלים בקשיים חברתיים. חסך במיומנויות חברתיות אינו מאפיין ייחודי של לקות הלמידה אלא תופעה נלוות ללקות הלמידה. אורן זך, מדריכת הורים ומומחית בהפרעות קשב וריכוז מסבירה מהם הגורמים לכך וכיצד כהורים אנו יכולים לסייע לילדנו להתגבר על הבעיות הריגשיות וההתנהגותיות. 
אורן זך, מדריכת הורים לגיל הרך, התמחות בהפרעת קשב וריכוז
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)
בדידות אצל ילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז Big Stock Photo
אדם נדרש מיום היוולדו למיומנויות חברתיות וכישורים חברתיים כדי שיוכל לקיים אינטראקציה ותקשורת מועילה עם סביבתו. מרגע הלידה מתקיימת התקשרות בין העולל לאימו, המתרחבת בהמשך לתקשורת עם הסביבה (Bauminger, Edelsztein & Morash, 2005). מחקרים מראים כי ילדים עם לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז נתקלים בקשיים חברתיים. חסך במיומנויות חברתיות אינו מאפיין ייחודי של לקות הלמידה אלא תופעה נוספת המופיעה פעמים רבות אצל הפרט שהוא בעל לקויות למידה, אך לבעיות הרגשיות וההתנהגותיות של ילדים ומתבגרים קשר הדוק עם לקות הלמידה שממנה הם סובלים (Smith, 2011 & Wallace ).  

מה הם הגורמים להתנהלות חברתית לקויה?

על פי, שני (2011) בהיבט החברתי ניתן למצוא שלושה גורמים משמעותיים להתנהלות חברתית לקויה.
  1. חוסר הבנה של רבדים נסתרים של השפה המדוברת, משמע למרות שבעלי לקות למידה ו-ADHD  הם בעל אוצר מילים עשיר ובעלי יכולת להבעה והתנסחות רהוטה, הם מתקשים "לקורא בין השורות". כלומר, הם מתקשים להבין דווקא את הדברים שלא נאמרו הצורה בצורה מפורשת ומתקשים להבין רמזים, סמנים ומשמעויות של המלל עצמו. כמו כן, ילדים בעלי לקויות למידה מתקשים להבין ולפרש את האינטונציה שבה הדברים נאמרים, מה שמקשה על הבנת ההקשר החברתי שבהם הדברים נאמרו. קשיים אלו פוגעים ביכולת של ילדים בעלי ליקוי למידה ו- ADHD  להיות חלק ולהשתלב בשיחה היום יומית.
  2. חוסר בקיאות והתמצאות במורכבות העולם הרגשי. בעלי הלקות לעתים אינם יודעים לקשר בין הבעת פנים לבין הרגש שמסתתר מאחוריה. לפעמים הם לא מפרשים נכון את הרגש שמבטא האדם שעומד מולם ומכאן שהם גם אינם יודעים לגלות אמפתיה או היזדהות אל מול האחר. בנוסף, בעלי לקות זו מתקשים לבטא את רגשותיהם, ועשוי להתקיים חוסר התאמה לרוב בין הבעת הפנים לבין תחושותיהם. חוסר התאמה זו בא לפעמים לידי ביטוי בהבעת פנים קפואה, השדר שעובר לא מאפשר לאדם ממול לדעת באמת איך מרגישים בעלי הלקות.
  3. חוסר מודעות לתהליכים בין-אישיים ולדינמיקה של יצירת קשר. בעלי לקות זו אינם מבינים את מהות יצירת קשר בין בני אדם. היות ובעלי הלקות מתקשים להשתלב בשיחות או שהם לא מצליחים להגיד את הדבר המתאים באינטראקציה שנוצרה, דבר זה מונע מהם ליצור קשרים ארוכי טווח. במידה שהם כן מצליחים ליצור קשר, האינטראקציה עימם תהיה לרוב יהיה שטחית ונקודתית והילדים יתקשו לשמור על המשכיות הקשר (Kravets et al. , 2006).
אין ספק כי שלושת הגורמים האלו תורמים בצורה משמעותית לתחושות התסכול והבדידות של בעלי לקות למידה. תחושה אשר הולכות ומתעצמות עד שבשלב מסוים לעתים הם 'מוותרים', מסתגרים וחדלים מניסיונות ליצור קשר. הצורך החברתי שלהם הוא גבוה, הם משתוקקים 'לדעת' ליצור קשרים וחשים אבודים כאשר אינם מצליחים בכך לאורך השנים (שני, 2011).

מהי למעשה בדידות?
בדידות היא מצב חברתי-רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע גופני. תחושת בדידות היא סובייקטיבית ואינה מחייבת המצאות לבד, אלא חיים ללא יחסים חברתיים מסוימים או עם יחסים חברתיים לקויים. ילדים לקויי למידה נוטים לעיתים תכופות 'לפגוש' את הבדידות במצבים שכאלה לא רק שעליהם להתמודד עם תחושת הבדידות, הם חווים קשיים ברגשות המתלווים לבדידות (נויברגר ומרגלית, 1998). ילדים בעלי לקות למידה, בגילאי בית הספר היסודי משקיעים אנרגיה רבה במציאת מקומם החברתי בקרב בני גילם על מנת להרגיש שייכים ומועילים. חוסר הרצון של חבריהם לשתף אותם במהלך משחק, פעילות חברתית ו/או תכנון אירוע מסיבות שונות עלול לגרום לתחושת דחייה ואי שייכות שמובילה לתחושת בדידות מאוד קשה (רז, 2005). מכאן, כאשר ילד מרגיש "אחר", "שונה", מנוכר הוא מראש מתקשה להשתייך לקבוצת הגיל שלו ולמעשה מלכתחילה נראה שאין לו סיכוי לחוש חלק מקבוצת שייכות ולא פעם תחושת הבדידות מתחילה בגיל צעיר ומלווה עד בגרות. מחקרים מראים שמתבגרים עם ליקויי למידה חווים יותר בדידות ונתפסים כפחות מקובלים מבחינה חברתית, מאשר מתבגרים ללא ליקויי למידה. תלמידים עם ליקוי למידה סובלים מתחושת בדידות גבוהה יותר בהשוואה לבני גילם (נויברגר ומרגלית 1998). 

בעלי לקויות למידה חווים תחשות בדידות ברמה גבוהה יותר

מחקרים אשר בחנו את ההבדלים בתחושת הבדידות בין תלמידים עם ליקויי למידה לבין עמיתיהם ללא ליקויי הלמידה, עולה כי תלמידים עם ליקויי למידה חוו תחושת בדידות ברמות גבוהות יותר מאשר עמיתיהם ללא ליקויי הלמידה בשלבים התפתחותיים שונים, מגיל הגן ועד בתי ספר יסודי ובתי ספר תיכוניים (מרגלית ואפרתי, 2002Al-Yagon,2007;). בנוסף לכך, מחקרים מראים כי לגנים ולבתי ספר מרכיב חשוב בהתפתחות הרגשית והחברתית של הילד היות ושם הם מבלים את רוב הזמן במשחק ובאינטראקציות חברתיות (Morrison & Cosden ,1997).  ילדים לומדים הרבה התנהגויות חדשות במשחק עם חבריהם, ביניהם: שיתוף, לחכות בתור, חברות ושוויונית.
ילדים שאינם אהודים על בני גילם או ילדים שבני גילם דוחים אותם, צפויים לפתח קשיי הסתגלות כגון: נשירה מלימודים, נסיגה רגשית ומעורבות בפעילות לא רצויה. ילדים הסובלים מחרדה חברתית יירתעו או ימנעו מקיום אינטראקציות עם בני גילם. דבר זה מגביל את ההזדמנויות שיש להם ליצור קשרי חברות ויגדיל את רמת תחושת הבדידות (שם). במחקר שבדק את תחושת הבדידות של תלמידים עם ליקויי למידה בגילאים 11- 9 נמצא כי תלמידים רבים דיווחו על כך שהם מרגישים בודדים בבית הספר. רוב התלמידים קישרו תחושת בדידות זו לשעמום, למחסור בפעילויות ובעיסוקים, או לכך שלא היה להם עם מי לבלות את זמנם.

לסיכום, ניתן לומר כי בקרב תלמידים עם ליקויי למידה נמצאו שיעורים גבוהים של התנהגויות הימנעות, גילויי עצבות ופאסיביות עם זאת חשוב מאד להבדיל בין בדידות לבין לבד.
להיות לבד זה הניסיון החיובי של בילוי זמן ללא אחרים, לקחת פסק זמן מהמחויבויות היומיומיות או לשאוף לפעילויות של שעות הפנאי, מחשבה ויצירה. מצד שני כאשר ילד בודד, קיים חוסר שביעות רצון מכמות ואיכות הקשרים החברתיים לעומת אלו הרצויים. ילדים בעלי לקות למידה יכולים לחוות בדידות אך גם תחושת לבד בשל בעיות חברתיות (2001, Pavri).

כיצד נעזור לילדינו?

אני מאמינה כי כל ילד עם לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז חווה או יחווה תחושת בדידות. על פי רוב, הילד לא ידע להביע זאת במילים לא ידע לשתף וינסה להתמודד עם תחושה זו לבדו. כאשר הילד מנסה להתמודד עם תחושת בדידות לבדו, נוכל לראות כיצד הוא הולך ומסתגר, מתבודד ומצב הרוח שלו לא כאתמול שלשום. כיום, יש מספר דרכים להתמודד ולעזור לילד.
  • טיפול אצל פסיכולוג, או מאמן אישי. טיפול מסוג זה יאפשר לילד לשתף ולהתמודד עם המחשבות בקול רם ולקבל כלים להסתכל על המציאות בדרך אחרת שתאפשר לו להתמודד ולהתקרב לחברים.
  • טיפול רגשי באמצעות: אמנות, מוזיקה, רכיבה על סוסים וכד'. כאשר מחפשים טיפול רגשי באמצעות תחום מסויים חשוב לבחור את התחום אשר הילד אוהב ככה הסיכוי גדול יותר שישתף פעולה ויעשה תהליך שיקדם אותו מבחינה רגשית וחברתית. 
  • חוגים. חוגים עם פעילות קבוצתית כמו חוגי ספורט, דרמה, מחול מאפשרים לילד ליצור קשרים חברתיים המבוססים על תחום עניין משותף ומאפשרים את התקשורת סביב אותו תחום ובכך מקלים על בניית הקשרים החברתיים.
    חשוב לציין, כל סוגיי הטיפולים טובים ויעילים רק אם הילד מתחבר למטפל ומשתף פעולה. לפעמים לוקח זמן למצוא את האדם שמתאים בדיוק לילד שלכם – אל תוותרו ואל תתייאשו.
  • מעורבות בקהילה. לגייס את הילד עם כל המשפחה לפעילות בקהילה אשר תעצים אותו מול חברים בכיתה, לשתף את המורה בעשייה על מנת שזו תעצים אותו ותיתן לו במה מול הכיתה. 
  • יוזמה של הורים. להורים תפקיד חשוב כאשר זה בא לזיהוי בדידות הילד ולכן יש חשיבות גדולה לתמיכה. מומלץ ליזום מפגשים של אחד על אחד, אח"כ לעבור למפגשים יותר מורחבים עד חמישה ילדים, להזמין חברים ללינה, ליצור עניין כל הזמן במפגשים אך לא להיות המארחים אלא רק מתווכים.
  • דוגמא אישית. הזמינו אתם חברים שלכם הביתה, הילד לומד דרך דוגמה אישית כיצד להתנהג ומה לעשות. תפגשו עם חברים ומכרים, תחשפו אותו לאינטראקציות חברתיות ולא רק של בני גילו או בני כיתתו.
לסיום, חבקו את ילדכם, תאהבו אותו ללא תנאים, תכירו את התחושות שלהם ותנו להם מקום, אל תבטלו אותם באמירות כמו: "לא כולם חייבים שיהיו להם חברים..." או "אתה רואה שאתה כל הזמן משתולל. בגלל זה אף אחד לא רוצה להיות חבר שלך..." . תנו להם תחושה של הקשבה מלאה ותמצאו את כל הדרכים לחזק ולהעצים אותם. זכרו תמיד כי ילדכם לא בוחר להרגיש את מה שהוא מרגיש ואין לו שליטה על רגשותיו. הרגשות הן סובייקטיביות ולכן צריך לכבד אותן ולא משנה כמה קשה לנו. 

--------
הכותבת, אורן זך (M.A) הינה מדריכת הורים, התמחות בהפרעת קשב וריכז (ADHD), יועצת  אישית ומשפחתית לתהליכי צמיחה.
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. , 0526728285 או בעמוד הבית בפייסבוק: אורן זך הדרכת הורים.
ביבליוגרפיה:
  • מרגלית, מ'.  ואפרתי מ, . (2002). שיח תלמידים עם ליקויי למידה: התאמות לבחינות בגרות. סקר תשס" ג.  בית הספר לחינוך, אוניברסיטת ת"א. דו" ח מוגש לשפ "י.
  • נויברגר, ש'.  ומרגלית.מ' ( 1998 ). "תחושת קוהרנטיות , בדידות וכשירות חברתית של תלמידים  עם  ערכים  חינוכיים מיוחדים". מגמות, לט, 148- 128 .
  • רז, נ'.( 2005). "איך הפכה קבוצה למושג פסיכולוגי" . גרסה אלקטרונית: :http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=519
  • שני, ד'. (2011). "הפרעת לקות למידה לא מילולית ( NLD )". גרסה אלקטרונית
  • Al-Yagon, M. (2007). Socioemotional and behavioral adjustment among school - age children with learning disabilities. The moderating role of maternal personal resources. The Journal of Special Education, 40(4), 205-217.  
  • Auminger, N., Schorr-Edelsztein, H., & Morash, J. (2005). Social information processing and emotional understanding in children with learning disabilities. Journal of Learning Disabilities, 38 (1), 45-61. Kravets, S., Faust, M., Lipshitz, S., & Shalhav, S. (2006). Students with nonverbal learning disabilities: Study of learning disabilities and social adaptation.
  • Morrison, G.M. &   Cosden, M.A. (1997). Risk, Resilience, and Adjustment of Individuals with Learning Disabilities.  Learning Disability Quarterly, Volume 20, Winter 1997, pp.43-60Pavri, S.,(2001)  “Loneliness in Children With Disabilities” .Teaching Exceptional Children, Vol. 33, No. 6, 2001, pp. 34-39..
  •  Smith, T.J & Wallace, S. (2011). Social Skills Of Children In the U.S. with Comorbid Disabilities and AD/HD . INTERNATIONAL JOURNAL OF SPECIAL EDUCATION.  Vol 26, No: 3, 2011
 לקריאה נוספת - איך טיפול באמצעות בעלי חיים עוזר להתמודד עם תחושת הבדידות
דרגו מאמר זה
(4 דירוגים)

מידע נוסף

  • authorId: 1009

קראו עוד בנושא...

  • איך טקסים משפחתיים תורמים לקשרים משפחתיים?
    פסח הוא חג המלווה בהרבה מאוד טקסים. לכל משפחה טקסים ומנהגים משלה, אורית ויג, מדריכת הורים ועובדת סוציאלית (MSW) מסבירה כיצד טקסים נוצרים במשפחה ומדוע הם חשובים. 
    עוד
  • מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעות שינה אצל ילדים
    לשינה וערנות יש השפעה והשלכות על חיי היום יום בהיבטים שונים, ובעיקר התנהגותיים, ומהווה מווסת מכריע בהתפתחותה  של התאמה חברתית, אקדמית ושל יציבות נפשית. במאמר זה אורן זך, מדריכת הורים ומומחית בתחום אתגרי קשב וריכוז, בוחנת את הקשר בין הפרעת קשב וריכוז והפרעת שינה.
    עוד
  • אבא, אמא תקשיבו לי בבקשה!
    הורים לילדים צעירים מתלוננים על כך שילדיהם לא מקשיבים להם. הורים למתבגרים צעירים ובני נוער מוטרדים שכמעט ואינם יודעים מה עובר על ילדיהם בחיי היום יום. הקשבה הינו כלי התקשורת החשוב מכולם המבטיח שמירה על יחסים טובים, אז מדוע הפסקנו להקשיב ואיך נגרום לילדים להמשיך לדבר.
    עוד
  • תקשורת? זה מדבק
    על פי אדלר, יש לתקשורת השפעה רבה על עיצוב תפיסת עולמם של הילדים. אם כך, כיצד נתקשר באופן יעיל עם ילדנו כך שהמטרות שלנו יבואו לידי ביטוי באופן מיטבי. מאמרה של ענבל עובדיה, מדריכת הורים בשיטת אדלר. 
    עוד
  • איך ילדים לומדים? גם בחופש הגדול
    לעיתים נראה כי ילדנו מעבירים את החופש הגודל בחוסר מעש ובבטלה, אך למעשה הם לומדים בכל רגע נתון. בכתבה הבא, אורית וייג, עובדת סוציאלית, מדריכת הורים ובעלת הורות בנחת מסבירה כיצד למידה זו מתרחשת.
    עוד